הנה סיפור יוצא דופן: במקום להסתפק בפגישות רשמיות ובאירועים דיפלומטיים, שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, בחר להכיר את המדינה בדרך שרק מעטים עושים – הליכה של כל שביל ישראל, מהחרמון ועד אילת.
הפרויקט, שקיבל את השם "שגריר בשביל", הפך בשנה האחרונה לאחד הסיפורים המעניינים ביותר סביב שביל ישראל, ולא במקרה הוא זוכה להתעניינות רבה גם בקרב מטיילים וגם בתקשורת.
מי הוא שטפן זייברט?
לפני שהגיע לישראל בשנת 2022, זייברט היה במשך יותר מעשור דוברה הרשמי של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל – אחד התפקידים הציבוריים הבולטים בגרמניה. עם כניסתו לתפקיד השגריר, הוא השקיע בלימוד עברית, הרבה לטייל ברחבי הארץ, ובתחילת 2025 החליט לציין את 60 שנות היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה בדרך מקורית במיוחד: לצעוד את כל קטעי שביל ישראל.

יותר מאלף קילומטרים, עשרות מפגשים
במקום ללכת לבד, זייברט הזמין לכל מקטע "חבר לדרך" אחר – חיילי מילואים, דרוזים, בדואים, משפחות חטופים, אנשי חינוך, אמנים, פעילי שלום, נזירים ואנשים מכל קצוות החברה הישראלית.
המטרה, לדבריו, הייתה להכיר את ישראל דרך האנשים ולא רק דרך החדשות.
בריאיון ל-ynet הוא הסביר:
"השיחות הן שונות כשאתה בסוף הכוח הפיזי שלך ומטפס למעלה."
אחד המרכיבים המיוחדים בפרויקט "שגריר בשביל" היה הבחירה של שטפן זייברט שלא לצעוד לבד. לכל אחד ממקטעי שביל ישראל הצטרף אליו אדם אחר, כך שכל יום הליכה הפך גם למפגש עם סיפור ישראלי שונה. בין המטיילים שליוו אותו היו העיתונאית אילנה דיין, שצעדה איתו בקטע שבין קיבוץ צובה לשער הגיא; האב יוזף סן טורקואטו, ראש המנזר הבנדיקטיני בטבחה, שליווה אותו לאורך הכנרת; האמן והמחנך עודד לשם; דניאל ליפשיץ, בן משפחתו של החטוף עודד ליפשיץ; מינס קראוואני, בן העדה הארמית; עות'מאן א-שייח', בדואי מהנגב העובד כמהנדס תוכנה בהייטק; האמנית הבינלאומית מיכל רובנר, שגרמה לו, לדבריו, "לעצור כל כמה עשרות מטרים כדי להסתכל על הנוף מזווית אחרת"; וכן רן גלוזמן ויהונתן זייגן, בנה של ויויאן סילבר שנרצחה ב-7 באוקטובר.
מגוון האנשים שליוו אותו לא היה מקרי. זייברט הסביר כי ביקש להכיר את ישראל דרך האנשים עצמם – יהודים וערבים, דתיים וחילונים, דרוזים, בדואים, אנשי תקשורת, אמנים, אנשי דת, משפחות חטופים ופעילים חברתיים. "כשצועדים שש או שבע שעות יחד", אמר, "נוצרות שיחות שלא היו מתרחשות בשום מקום אחר". מבחינתו, המסע לא היה רק אתגר פיזי של יותר מ-1,000 קילומטרים, אלא דרך להבין את הפסיפס האנושי שמרכיב את החברה הישראלית.
לדבריו, דווקא ההליכה המשותפת יוצרת שיחות עמוקות וכנות יותר מאלה שמתקיימות סביב שולחן ישיבות.
מפגשים עיקריים בשביל
| אזור / מקטע | המלווה | על מה דיברו / למה נבחר |
|---|---|---|
| צובה – שער הגיא | אילנה דיין | שיחה על החברה הישראלית, תקשורת ודמוקרטיה. זייברט ציין כי הליכה ארוכה מאפשרת שיחות שלא מתקיימות בראיונות או בפגישות רשמיות. |
| אזור הכנרת | האב יוזף סן טורקואטו (ראש מנזר טבחה) | שיחה על החיים המשותפים בארץ הקודש, תיירות וחשיבות הכנרת לנצרות. |
| תל תנינים – נחל חדרה | ד"ר פליקס בנינגר | מנהל המרכז הרפואי הלל יפה. השניים שוחחו על מערכת הבריאות הישראלית ועל הרפואה בתקופת המלחמה. |
| הרי ירושלים | מתן כהנא | חבר הכנסת לשעבר וטייס קרב. השיחה עסקה בשירות הציבורי, ביטחון וזהות ישראלית, תוך כדי הליכה בגשם. |
| אזור הכרמל | ראיה עזמי | אשת חינוך מהחברה הדרוזית. שיחה על החברה הדרוזית והשותפות בישראל. |
| אזור הכרמל | סלמאן אבו רוקון | תא"ל (מיל') וראש מנהלת התיאום והקישור לעזה לשעבר. שיחה על שירות דרוזים בצה"ל ועל ביטחון. |
| הגליל | מינס קראוואני | בן העדה הארמית. שיחה על הזהות הארמית והפסיפס העדתי בישראל. |
| הנגב | עות'מאן א-שייח' | מהנדס תוכנה בדואי. שיחה על החברה הבדואית, שילוב בהייטק והחיים בנגב. |
| אחד ממקטעי המדבר | מיכל רובנר | האמנית הבינלאומית. זייברט סיפר שהיא גרמה לו לעצור שוב ושוב ולהתבונן בנוף באופן אחר. |
| אחד ממקטעי הדרום | רן גלוזמן | שיחה על החברה האזרחית וההתמודדות מאז 7 באוקטובר. |
| אחד ממקטעי הדרום | יהונתן זייגן | בנה של ויויאן סילבר ז"ל. השיחה עסקה בחיים בעוטף עזה, שלום ואובדן אישי. |
| אחד ממקטעי הצפון | דניאל ליפשיץ | נכדו של עודד ליפשיץ. שיחה על משפחות החטופים ועל התקווה להשבתם. |
"קיבלו אותי בחיבוק"
בריאיון לוואלה, לאחר שהתקרב לסיום המסע, סיפר זייברט כי בכל רחבי הארץ הרגיש רצוי.
"קיבלו אותי בחיבוק."
במהלך יותר מ-1,100 קילומטרים הוא עבר ביערות הגליל, בכרמל, בהרי ירושלים, בשפלה, במכתשים, בערבה ובנגב, ופגש ישראלים מכל המגזרים. את החוויות תיעד באופן קבוע ברשתות החברתיות של שגרירות גרמניה במסגרת פרויקט "שגריר בשביל".

למה דווקא שביל ישראל?
מי שהלך אפילו מקטע אחד של שביל ישראל יודע שהתשובה ברורה.
השביל הוא הרבה יותר ממסלול הליכה. הוא עובר דרך נופים מגוונים, היסטוריה, תרבויות ואנשים. מי שצועד אותו לא רק רואה את ישראל – הוא חווה אותה.
אפשר לראות את ישראל דרך חלון של רכב, מסך המחשב או הטלוויזיה. אבל כששגריר גרמניה בחר לצעוד את שביל ישראל, הוא בחר בדרך אחרת – להכיר את המדינה מהקרקע, דרך האנשים.
איזה גבר.
