שביל הגולן קטע 4 לוקח אותנו להליכה נעימה בין הכרמים לנקודת תצפית מרהיבה על עמק הבכא, בה נלמד את מורשת הקרב ההיסטורי, ועד לבריכת חורף וישוב קדום ומעניין בשער הרוחות.
נקודת מוצא:
אנדרטת פלס”ר חטיבה 7.
נקודת סיום:
באב אל הווא (“שער הרוחות”).
אורך המסלול:
כ-9 ק”מ.
דרגת קושי:
קל (לא משנה כיוון ההליכה).
מים במהלך המסלול:
בקיבוץ אל-רום.
נק’ הצטיידות במהלך המסלול:
בקיבוץ אל-רום.
היכנסו לקרוא מידע כללי על שביל הגולן ושאר קטעי המסלול
שביל הגולן קטע 4: תיאור המסלול
אנו מתחילים את המסלול היכן שסיימנו את היום הקודם, באנדרטת פלס”ר חטיבה 7, הנמצאת בצדו המערבי של כביש 98, כקילומטר מצפון לקיבוץ אל-רום, וחניון הלילה של קק”ל שלצידה.
שביל הגולן חוצה את כביש 98 וממשיך מזרחה לאורך כביש הגישה להר חרמונית – הר געש מאורך המאופיין בצבע האדמדם של אבני הסקוריה הבונות את התל הגעשי – ניתן לטפס להר על מנת ליהנות מנוף מרשים, אבל כרגע נבחר להקיף אותו ולהתרשם מלמטה.
שמו של ההר בערבית, תל א-שייח’ה, נגזר משמו של הר חרמון – ג’בל א-שייח’. על פי המסורת הדרוזית, תל א-שייח’ה הוא אשתו של ג’בל א-שייח’, וברכת רם השוכנת ביניהם היא עין כחולה שנועדה לסייע לא-שייח’ה לוודא שבעלה נאמן לה. שמו העברי של הר חרמונית מהווה, אם כן, אף הוא נגזרת נקבית של שמו של הר החרמון, בדומה לערבית.
קרב עמק הבכא ואנדרטת עוז 77
לאחר כ-1.5 קילומטרים השביל פונה שמאלה (צפונה), עוזב את דרך הגישה ומתחיל להקיף את ההר מצפון, על קו גובה די אחיד. לאחר 1.5 קילומטרים נוספים נגיע למדרון המזרחי של ההר (שממנו נשקף נוף נהדר לגולן הסורי), ונפנה שוב שמאלה (מזרחה) לירידה תלולה עד לכביש סלול למחצה, המצוי למרגלות ההר. עם ההגעה לכביש נפנה ימינה (לכיוון דרום) ונמשיך עמו כ-800 מטר עד אנדרטת עמק הבכא.
בעמק המדהים הזה התחולל אחד מקרבות הבלימה הקשים שידע צה”ל במלחמת יום הכיפורים. המראה של מאות הטנקים הסורים השרופים הפרושים על פני העמק בתום הקרבות הוא זה שנתן למקום את שמו – עמק הבכא.
אזור מישורי זה, המוקף מכל עבריו בסדרת הרי געש, היה לנקודה העיקרית ממנה תכנן הצבא הסורי לפלוש לרמת הגולן. עם פרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר פתחו הסורים בהפגזה כבדה מארטילריה ומטוסים, בעוד מאות טנקים סורים פולשים לשטח מדינת ישראל באזור המשתרע מהר חרמונית ועד רכס הבוסטר, מצפון לקוניטרה. מול הכוח הסורי העצום ניצבו עשרות בודדות של טנקים מחטיבות השריון 188 ו-7. במשך ארבעה ימים, עד ה-9 באוקטובר, נלחמו כוחות שריון ישראלים מול כוחות שריון וחי”ר סוריים, שהיו ביתרון מספרי וטכנולוגי ניכר.
בקרב לחמו ארבעה גדודי שריון, מהם שלושה מחטיבה 7 ואחד מחטיבה 188, מול שתי דיוויזיות סוריות ממוכנות. הקרב הביא לאבדות רבות לשני הצדדים: כשבעים טנקים ומשוריינים בצד הישראלי, לעומת כ-500 טנקים ומשוריינים בצד הסורי – אך הסתיים בבלימה מוחלטת של הצבא הסורי ואף בכיבוש שטח של כ- 400 קמ”ר בתחומי סוריה, שכונה “המובלעת”.
במקום ניצבת היום אנדרטה שהוקמה לזכר הנופלים בקרב ולהנצחת מעשי הגבורה שאפיינו את הקרבות במערכה זו. באתר ההנצחה שהוקם במקום נשתל עץ לזכר כל חלל, והטנק שבאתר הוא טנק סורי שטיפס על הגבעה ונעצר בנקודה זו ממש.
נמשיך עם שביל הגולן כ-500 מטרים עד לצומת אלרום, כאשר ברקע נוכל להתרשם מטורבינות הרוח של חוות הטורבינות עמק הבכא – 30 טורבינות רוח בהספק כולל של 96 מגה וואט – הספק ייצור השקול לצריכת החשמל של כ-40,000 משקי-בית בישראל. אחרי כ-400 מטר נוספים נבחין מימיננו בבור מים שמכוסה בשכבת בטון – זהו עין חוואר, שלרוב מלא במים בחורף ובאביב.
ממש מתחת לטורבינות ניתן ליהנות מטבילה נעימה במימי בריכת עין טורבינה (בריכת הצ’רקסים) – אבל זה טיול ליום אחר.
נמשיך על השביל דרומה לאורך כ-3 קילומטרים כאשר בדרך נחצה את כביש 98, עד ההגעה למתחם “באב אל-הווא”, המתורגם לעברית כ-“שער הרוחות”. במקום שרידים של ישוב קדום וכן מערת קבורה החצובה באבן עם כוכי קבורה הבנויים בשתי קומות, אליה ניתן להיכנס ולהתרשם.
בסמוך נוכל לראות את בריכת בראון, הגדולה בבריכות העונתיות בגולן. מדובר על שלולית חורף אשר נוצרה משפך בזלת שהפך לבריכת מי גשם. עומקה של הבריכה כארבעה מטרים וקיבולתה כמאה אלף מטרים מעוקבים, מפלס שנשמר עד אמצע פברואר לערך ואז מתחילה הבריכה להתייבש במעט.
בכל עונות השנה ישנם מים בבריכה, ולעיתים קופאת שכבת המים העליונה בחודשי החורף. בבריכה מתרבים 5 מתוך 6 מיני הדו-חיים הקיימים בארץ – חפרית מצויה, טריטון הפסים, קרפדה ירוקה, צפרדע הנחלים ואילנית. כמו כן יש באתר מגוון חסרי חוליות, כולל חיפושית מים נדירה – “טבלנית זהובת הזר”, שנמצאה חוץ מכאן רק בבריכת שעל.
עוד כמה דברים שחשוב לדעת
אי אפשר לדבר על טיול ברמת הגולן בלי להזכיר את שדות המוקשים המפוזרים באזור. למרות שבשנים האחרונות – ובעיקר מאז הקמת הרשות לפינוי מוקשים ב-2011 – נעשה מאמץ לפרק את המוקשים ההיסטוריים שנשארו בקרקע, הגולן מלא בשדות מוקשים מגודרים, חלקם קרובים למסלול השביל. בשום אופן אין לחצות גדרות ולרדת מהשביל המסומן!
בנוסף לכך, יש ללון בחניוני לילה בלבד, ואין לעשות זאת באמצע מקטע או במקומות שאינם מוסדרים, בדגש על קרבה לשטחי אש צה”ליים.
