השאלה “מדוע שביל ישראל לא עובר בים המלח” נשאלה פעמים רבות, גם על ידינו. ואכן, נראה לא הגיוני לוותר על נקודות מופלאות כמו ברכת צפירה או אתרים היסטוריים בעלי חשיבות לאומית, כמו מצדה.
ואכן בשנת 2019 החברה להגנת הטבע החליטה (סוף סוף!) לתקן את הטעות ולשנות במקצת את תוואי שביל ישראל. במקום קטע 32 הישן (מפארק ערד למצד תמר), לשביל נוספו חמישה מקטעים קצרים העוברים בים המלח ומדבר יהודה ומוסיפים מספר נקודות עניין מדהימות למסלול.
אז בואו נכיר את הקטע החדש של שביל ישראל בים המלח ומדבר יהודה!
קטע 32 החדש: ים המלח ומדבר יהודה
נקודת מוצא:
פארק ערד, על כביש 31, כ-4 ק”מ ממערב לערד.
נקודת סיום:
תחנת מידע המכתש הקטן.
אורך המסלול:
כ-81 ק”מ.
תחבורה ציבורית:
בכניסה לפארק ערד עוצרים קווי אוטובוס 385 ו-388 (ערד – ב”ש).
בצומת הערבה, כ-6 ק”מ ממזרח לנקודת הסיום, עוצרים אוטובוסים 394 (ת”א – אילת) ו-397 (ב”ש – אילת).
מים במהלך המסלול:
בעיר ערד.
בחוף עין בוקק בים המלח.
נק’ הצטיידות במהלך המסלול:
בעיר ערד.
בחוף עין בוקק בים המלח.
מערד לבריכת צפירה (16.5 ק”מ)
החלק הראשון של המסלול החדש מתחיל בעיר ערד – נקודת הסיום של הקטע הקודם – וממשיך כ-16 וחצי קילומטרים עד לנקודת העניין המשמעותית הראשונה שלנו: ברכת צפירה. אם עושים את המסלול בתחילת החורף, סביר להניח שהיה תהיה מלאה ונוכל ליהנות מרחצה מרעננת בבריכה הנפלאה.
נתחיל את ההליכה ביציאה הצפונית של ערד ונמשיך עם תוואי השביל הכחול שבמהרה יורד אל תוך נחל שמהווה יובל של נחל דומיה. השביל הזה נקרא “שביל בורות המים” על שם מספר בורות מים שנעבור בדרך (חלקם פתוחים – שימו לב והיזהרו) ונמשיך בו עד נקודה בה שביל ישראל ממשיך לכיוון מזרח. אנו נמשיך עם שביל ישראל עד ההגעה לאגורת רחמים – סוג של בור מים ענק עם מדרגות המובילות אליו אשר שימש בעבר לאיסוף מי שיטפונות ואגירתם.
השביל ממשיך ומגיע אל אנדרטה לזכר סרן עומר רבינוביץ’ ז”ל, מפקד צוות ביחידות “אגוז” של גולני שנהרג במהלך מבצע “עופרת יצוקה”. באנדרטה יש פינת ישיבה נעימה עם לוח זיכרון ועליו ציטוט מרגש משירו של נתן אלתרמן . למי שיש זמן ואנרגיה, מומלץ לעלות למצפור עומר הממוקם בסמוך לאנדרטה על מנת ליהנות מ נוף מרהיב של הר הקנאים ומדבר יהודה. מהאנדרטה השביל ממשיך אל עבר נחל רחף עליון, מסלול מהנה במיוחד העובר בתוך קניון צר, שמכיל גם כמה גבי מים קרירים שמלאים בתקופת החורף.
ממסלול השביל בנחל רחף עליון נצא בסמוך לכפר הנוקדים, כפר אירוח ייחודי בלב בקעת קנאים. במקום יש כפר אירוח שמציע אפשרות לחניית לילה מפנקת (בתשלום), אבל למי שמעוניין בחניון לילה פתוח מומלץ להמשיך כשישה קילומטרים נוספים על השביל המסומן בסימון שבילים שחור כדי להגיע לחניון הלילה בריכת צפירה. קחו בחשבון שהחניון מספק מתחם נוח להקמת אוהלים, אבל אין בו שירותים, מי שתיה או מקומות למדורות ופחי אשפה.
מתחת לחניון נמצאת בריכת צפירה, בריכה שהיא גב גדול ועמוק הנמצא בראש המפל הגדול של נחל צאלים. הבריכה נמצאת בתוואי נחל צאלים והיא צופה אל עבר קניון עצום הנפרש מתחתיה. השכשוך בבריכה מומלץ אך יש להיזהר – לעיתים המים עמוקים.
מבריכת צפירה למצדה (כ-10 ק”מ)
מבריכת צפירה נמשיך על תוואי השביל המסומן באדום שממשיך במקביל לנחל צאלים. השביל יתחבר אל אפיקו הקניוני של נחל גורני המצוי במרחק הליכה מכביש ערד מצדה. בשלב מסוים השביל נפרד מנחל גורני וממשיך מזרחה על קו הרכס.
מפה, שביל ישראל מתחבר אל השביל האיזורי המסומן בכחול וממשיך עמו עוד כ-4 קילומטרים עד ההגעה למצדה ולנוף המהפנט הנשקף ממנה. אין צורך להרחיב יותר מדי על מצדה – אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בישראל, גן לאומי ואתר מורשת עולמי שהיה המעוז האחרון של לוחמי חירות יהודיים מול הצבא הרומי. מצדה מסמלת את אחריתה של ממלכת יהודה בסוף ימי בית שני ואת חורבנה האלים. על במת ההר, לצד נוף מרהיב של ים המלח ומדבר יהודה, שרידי ארמונות פאר מתקופתו של המלך הורדוס ועדות אילמת למצור הרומי והסוף המר.
למי שרוצה לטפס אל המצדה וליהנות מיום באתר, מומלץ לתכנן את המסלול בהתאם. מי שמעוניין להמשיך יכול להתקדם לעבר החלק הבא של המסלול, הירידה לכיוון ים המלח ועין בוקק.
ממצדה אל עין בוקק (כ-14 ק”מ)
היום הזה של מסלול שביל ישראל בים המלח הוא בסימן ירידות. אז כמה נרד? ממצדה, שנמצאת בגובה של כ-60 מטרים מעל פני הים, נרד לכיוון ים המלח בגובה של כ-430 מטרים מתחת לפני הים. לפני שנצא, מומלץ להשכים קום וליהנות מהזריחה במצדה – אחת הזריחות היפות ביותר שתוכלו לראות על שביל ישראל.
ממצדה נמשיך לכיוון דרום על השביל המסומן באדום שיוליך אותנו במורד הרכס. השביל יחלוף על יד פסגת הר אלעזר, הר הנמצא מאות מטרים דרומית למצדה, וקרוי על שם אלעזר בן יאיר, המפקד היהודי האחרון של מצדה. מדרום להר נוכל לראות את נחל רחף ובחלקו הצפוני נמצאו שרידי המחנה הרומי השמיני, שעל פי סיפורי יוסף בן מתתיהו, מאות חיילים רומאים השקיפו ממנו על חלקה הדרומי של מצדה.
נמשיך עם השביל עד ההגעה למעלה מור, ירידה שתוביל אותנו כמעט עד גובה פני הים. הנוף ממעלה מור מרהיב: הביטו לאופק ותוכלו לראות את הרי מואב הנישאים ברקע, את ים המלח פרוש לרגלינו, ואת המלונות ובריכות האידוי של מפעלי ים המלח.
אחרי סיום הירידה נמשיך ללכת על השביל במקביל לכביש 90 עד שבשלב מסוים ממש נרד אל שפת הכביש, נחצה אותו (בזהירות) ונתחבר לטיילת ים המלח. הטיילת, שנפתחה בשנת 2017, היא מסלול יפהפייה שעובר ממש במקביל לים המלח לאורך דרך נופית ומרהיבה . אורכה הוא כ-4 קילומטרים בערך ובמהלכה נחלוף על פני חופי הרחצה של ים המלח, בין לגונות המלח ,פטריות המלח, בריכות האידוי של מפעלי ים המלח, ובסופה אתר הקמפינג המוכרז שהוקם בחלק הצפוני של המלונות, בעין בוקק.
במקום נוכל להצטייד במצרכים, לנוח על החוף ואפילו לבקר בקניון (שהוא אגב, הקניון היחיד בארץ ללא מע”מ מחוץ לאילת).
מעין בוקק למישור עמיעז (כ-20 ק”מ)
החלק הבא של מסלול שביל ישראל בים המלח מתחיל במלונות עין בוקק ומסתיים בחניון הלילה של מישור עמיעז. נצא מעין בוקק ונרד דרומה על כביש המלונות עד שנתחבר לשביל המסומן בשחור, עליו נעלה ונמשיך לכיוון מערב. זהו תוואי נחל רום ומרגע זה מתחיל הטיפוס. אם היום של אתמול כלל בעיקר ירידה, היום נטפס גבוה, נרד, ושוב נטפס (וניפרד לשלום מים המלח).
הטיפוס לאורך נחל רום מתבצע בין סלעי ענק ומצוקים תלולים. בשלב מסוים נחתוך מתוואי הנחל, נחצה אוכף ונרד ישירות אל תוך נחל יזרח – נחל הבנוי גם הוא ממצוקים גבוהים וגבעות חוואר עם עצי שיטה גדולים.
השביל ממשיך בצמוד לנחל יזרח כמעט עד הנקודה בה הוא נשפך לים המלח, כאשר כ-500 מטרים לפני מפגש הנחל עם הים השביל פונה דרומה ומתחבר לשביל המסומן בירוק. בהמשך הדרך השביל נצמד לתוואי נחל פרצים ומזמן להולכים בו כמה מהתופעות הגיאולוגיות המרתקות ביותר שיש למדבר יהודה להציע.
הטיול בנחל פרצים הוא קליל וקסום במיוחד. ערוצו של נחל פרצים חתור במישור עמיעז, נסתר מן העין כמעט עד לרגע שמגיעים אליו, וזהו רק אחד מקסמיו. במישור עמיעז משטחי חוואר גדולים ובהירים, אך במקומות שאליהם הגיעו מי השיטפונות, נוצרו בתרונות וקניונים מעניינים שנחל פרצים הוא אחד מהם. אין אחד שיישאר אדיש אל מול קירות החוואר הלבנים אותם מפסל הטבע בצורות שונות ומצייר עליהם ביד רכה. בשלב מסוים נזכה לתצפית מדהימה על הר סדום – גוש מלח עצום המתנשא לגובה של כ-200 מטרים מעל פני השטח.
היציאה מנחל פרצים היא לא פשוטה ודורשת התמודדות עם אדמת הפודרה של הנחל. לאחריה, נגיע אל מישור עמיעז ואל חניון הלילה שבמקום. חניון הלילה במישור עמיעז הוא חניון חסר תשתיות. הוא מציע מקום בטוח להקמת אוהל והדלקת מדורה לבישול שטח, אבל במקום אין מים זורמים או כל תשתית אחרת.
למי שרוצה לסטות במעט מתוואי שביל ישראל ולבקר בנווה מדבר נוסף – ניתן לטפס את נחל בוקק על מנת להגיע לנביעה של עין בוקק. אמנם מדובר בהארכה של כ-2 קילומטרים ליום שלכם, אבל לדעתנו זה בהחלט שווה את המאמץ.
מעמיעז לנחל תמר (כ-21 ק”מ)
נתחיל את היום ביציאה הדרומית של חניון עמיעז ונמשיך על תוואי שביל ישראל שמתחבר אל השביל המסומן באדום. השביל חוצה את נחל עזגד ולאחר מכן את נחל אשלים (שימו לב שאם הגעתם בבוקר שאחרי שיטפון, ייתכן ולא תוכלו לחצות את הנחלים). שימו לב שבשלב המסוים נעבור מהשביל המסומן באדום לשביל המסומן בכחול (כל זאת לצד סימון שביל ישראל).
בדרך נעבור על פני מסוע האשלג, מפעל הנדסי מרשים באורך של כ-18 ק”מ ובהפרש גבהים של כ-800 מטרים, שמוביל את התוצרים ממפעלי ים המלח לכיוון תחנת רכבת המשא במישור רותם, בסמוך לדימונה. השביל עולה במעלה צורים, מעלה מסומן אבל לא מתוחזק כל כך בו סימון השביל קצת דהוי, שאינו קשה במיוחד לטיפוס. בסופו נגיע לתצפית נהדרת על ים המלח ומפעליו.
ממעלה צורים שביל ישראל יורד לעבר גבי פרס, אוסף של עשרות גבים שמתמלאים במים לאחר שיטפונות וכולם נמצאים בתוך נקיק רחב ומרשים. במקום יש גבים רבים אליהם מומלץ להיכנס להתרעננות. המים קרים, אך רביצה על הסלעים הלבנים שחשופים לשמש תחמם אתכם לאחר מכן. בנחל יש גבים נוספים במפלים העליונים, אך רובם רדודים ולא שווים כניסה. בחלקו התחתון של הנחל ישנם גבים עמוקים יותר, אך הירידה אליהם כמעט בלתי אפשרית ללא ציוד מיוחד וסיוע חיצוני.
מהגבים השביל נכנס אל הישורת האחרונה של היום (והקטע הנוכחי) וממשיך מספר קילומטרים עד ההגעה אל כביש 25. נחצה את הכביש ונגיע לנקודת הסיום של היום – תחנת המידע המכתש הקטן.
