קבר יאסון הוא קבר חצוב מהתקופה החשמונאית (המאה הראשונה לפני הספירה) שנתגלה בשכונת רחביה בירושלים. הוא זוהה כאתר קבורתו של דמות אלמונית בשם יאסון, שכנראה היה יורד ים, על סמך ציור פחם של שתי ספינות מלחמה שהתגלה במערה.
הקבר ממוקם בלב שכונת רחביה, ממש בין שני בתי מגורים, במתחם מרשים שמזכיר קצת את קבר זכריה בעמק קדרון.
הקבר עצמו שוכן במבנה פירמידה מפואר שנחצב בסלע, המתוארך לימי בית שני. הקבר נמצא בגן קטן בלב שכונת רחביה והתגלה במקרה במהלך בניית הבתים בשכונה בשנות ה-50.
בשנת 1956, במהלך עבודות להרחבת שכונת רחביה בלב ירושלים והמשך בניית רחוב אלפסי ובעקבות פיצוץ מבוקר באזור, התגלו במקרה שרידי קבר מפואר: לפי המראה, הסגנון והממצאים בפנים, הוא תוארך לתקופה החשמונאית (מאות 2 ו-1 לפנה”ס).
הימצאותו של קבר מתקופת בית שני במרכז שכונת רחביה היא דווקא דבר הגיוני ביותר: רחביה יושבת על חלק מהנקרופוליס של ירושלים (עיר המתים), ששימש את תושביה באותה תקופה. נראה כי הסיבה לקבורה באזור זה נבעה ממרחקו מהעיר, ובשל קרבתו לדרך הראשית לעזה (היום – רחוב עזה).
לשמחתנו, מבנה הקבר השתמר בצורה יוצאת דופן, כנראה הודות לחול שהגן עליו במשך כ-2,000 שנה מפגעי מזג האוויר. חלקו העליון של מבנה הקבר נבנה בצורת פירמידה, ושוחזר בתחילת שנות ה-60 על פי אבנים שהתגלו פזורות על רצפת חצר מתחם הקבר ובהתאם לקברים אחרים אופייניים לתקופה שהתגלו באזור.
קבר יאסון עצמו
מערכת הקבורה המרשימה חצובה כולה בסלע, בדומה ליד אבשלום ושאר קברי נחל קדרון, והיא כוללת שני חדרים פנימיים, מבואה, חצר פנימית וחצר חיצונית. החצר די פשוטה אך מרשימה. הכניסה אליה נעשית דרך קשת אבנים הקיימת עד היום, שככל הנראה כללה גם דלת כבדה הנראית לפי הסימנים הקיימים על הרצפה. נראה שהפירמידה היפה בראש המבנה הייתה מוטיב מקובל בשלהי התקופה החשמונאית בעיר. הכניסה למבואה מהחצר עוברת דרך שני פתחים מרובעים, המופרדים זה מזה בעמוד קלאסי.
החדר הפנימי המערבי שמעבר לגדר המתכת שימש לקבורה ראשונית וכולל 10 גומחות קבורה. החדר הפנימי הצפוני, שקצת קשה לזהות, שימש לאיסוף העצמות לקבורה שנייה, בגלוסקמאות. גלוסקמה (לפי ויקיפדיה) היא תיבה קטנה שמשמשת לקבורה משנית, ומטרתה לשמש כמקום מנוחתם האחרונה של שיירי שלד האדם לאחר שהבשר כלה. הן היו בשימוש נפוץ במקומות בהם שטח קבורה מועט. הגופה נקברת תחילה בקבר זמני, ולאחר מספר שנים שרידי השלד מוצאים מן האדמה ומונחים בגלוסקמה. השטח המצומצם מאוד שתופסת התיבה גורם לכך שניתן לאחסן שרידים של הרבה יותר אנשים בקבר בודד מאשר בארונות קבורה סטנדרטיים.
ציורי הקיר במתחם
על קירות המבואה נחרתו באבן ציורים של כמה ספינות, מנורות וגביע, ובהם הכתובת בארמית: “יאסון”, המתייחסת כנראה לאחד האנשים הקבורים בה. זהו השם היחיד שהתגלה במקום, והוא זה שנתן למערת הקבורה את שמה.
הציור המרכזי שהתגלה על קיר המבואה מציג 3 ספינות, שטות זו לצד זו בים הפתוח. יש הטוענים כי מדובר במסחר ימי, במטרה ללמד על מקצועו של מי שקבור במערה, כלומר יורד ים, אך יש המרחיקים לכת ורואים בכך סצינה של ספינת פיראטים רודפת אחרי ספינת מסחר.
ספינת הפיראטים/סוחרים גדולה ויש בה חותרים רבים, מנופפים במשוטים. חזית הספינה מעוטרת במעין “פה”, המאיים לבלוע את הספינות הקטנות, ומאחוריה דמות של אדם שנראה כמו קשת. על המפרש הגדול עומד אדם, אותו נהוג לזהות כקברניט הספינה. הפרשנות ה”חריפה” לסצנה הזו היא שיאסון, שלכבודו הוקמה מערת הקבורה המפוארת, היה פיראט. הטענה נעשית הגיונית עוד קצת ברגע שנזכרים שהקבר נמצא בסמוך לדרך הראשית לעזה, ששימשה באותן שנים עיר נמל חשובה. אם כן, ייתכן שאותו יאסון עשה את המסלול הזה לא מעט, ולכן החליט להכין לעצמו מראש מערת קבורה מפוארת באזור.
במהלך החפירה הארכיאולוגית שבוצע בקבר על ידי הארכיאולוג לוי יצחק רחמני מטעם רשות העתיקות, התגלו מטבעות שונים מתקופת ממלכת החשמונאים (במהלך הפינוי של המפולת מהמקום) – מטבעות מתקופת אלכסנדר ינאי ויוחנן הורקנוס, וכן מתקופת הורדוס, המתוארכים למאה הראשונה לפנה”ס, ומטבעות מתקופת הנציבים הרומיים, מהמאה הראשונה לפנה”ס.
מעניין לציין כי בחפירות משנת 1995 ברחוב דיסקין הסמוך, התגלתה מערת קבורה אופיינית נוספת ובה גלוסקמאות (ארונות קבורה) שעל אחת מהן נחרטה בעברית וביוונית כתובת עם השם יאסון. ייתכן שמדובר באותו אדם או אולי קרוב משפחה של מי שקבור ברחוב אלפסי.
מתחם קבר יאסון פתוח כל היום וממוקם בלב גינה ציבורית נחמדה ברחוב אלפסי 10 ברחביה. המערה עצמה סגורה אבל המתחם שווה ביקור.
מסלולים נוספים באזור: שביל ירושלים – על המסלול, מפה והמלצות
