אנחנו ממשיכים את הסדרה שלנו על בישול בשטח, ואם התחלנו ממנת השטח האולטימטיבית, הלא היא הפויקה – אנחנו ממשיכים עם המנה הטוענת לכתר – ואחת שהרבה יותר פשוט להכין – פיתה על סאג’.
מה זה סאג’
אז זהו, שאם אתם ילדי שנות ה-90 כמוני, סביר להניח שאתם מכירים את הסאג’ בשמו המוטעה – אבל שהפך לדי נפוץ בארץ – טאבון. אבל לא, טאבון הוא בכלל תנור המיוצר בדרך כלל מחימר, והוא סגור מכל צדדיו למעט פתח קטן בתחתיתו.
הסאג’, לעומת זאת, הוא משטח מתכת כבד וקעור המונח על מקור חום (גחלים או גזיה) ומשמש להכנת פיתות פשוטות. את הפיתות מניחים ישירות על הסאג’ כשהוא חם מאוד ו-“אופים” אותן במשך דקות בודדות – וזה מה שנעשה במתכון של היום.
את הסאג’ ניתן לרכוש בעיקר ביישובים ערביים בכמה עשרות שקלים. הקוטר של סאג’ סטנדרטי הוא משהו כמו 60 ס”מ, אבל ניתן למצוא גם סאג’ים קטנים בקוטר של כ-40 ס”מ.
מאחר שהוא מפוייח בדרך כלל, כדאי לשמור את הסאג’ בתוך שק בד. את החלק עליו מניחים את הפיתות יש לשמן קלות לאחר השימוש למניעת החלדה. את החלק הבא במגע עם האש לא נהוג לנקות.
פיתה על סאג’ – מתכון
שימו לב: מדובר על מתכון בסיסי לפיתות שטח קלות להכנה מהירה. בא לכם לשדרג את המתכון? ניתן כמה טיפים בסוף.
ציוד נדרש
טוב, סאג’ – כמובן. אותו יש להניח על האש, ולשמן טיפה לפני השימוש.
קערה וכלים לעבודה בשטח.
מרכיבים
- 1 קילוגרם קמח.
- 30 גרם שמרים יבשים (כ-2.5 כפות).
- חצי כוס שמן.
- 3 כוסות מים.
- כף מלח.
- כף וחצי סוכר.
אופן הכנה
- מערבבים את הקמח, השמרים המלח והסוכר יחד בקערה.
- מוסיפים את השמן והמים יחד לתערובת תוך כדי ערבוב. עדיף להוסיף בהדרגיתיות על מנת לוודא שאתם לא מוסיפים יותר מדי מים או שמן. הבצק דביק מדי – הוסיפו עוד קצת מים, קשה מדי – הוסיפו קצת שמן.
- לושו את הבצק בידיים עד לקבלת תערובת אחידה.
- צרו כדורים קטנים מהבצק, רדדו אותם כך שיהיו דקים ושימו על הסאג’.
- הפכו צד אחרי דקה או שתיים, לפי העין.
כמה דרכים לשדרג את המתכון
- ניתן להוסיף לתערובת הבצק שומשום, זרעי חמניה, זעתר וכל דבר אחר שבא לכם על מנת לשדרג אותה.
- רוצים מתכון בלי שמרים? אין בעיה. החליפו את השמרים בכ-4 כוסות של שמן צמחי ותנו לבצק לנוח כ-25 דקות לפני שאתם שמים אותו על הסאג’.
- הפייבוריטים שלנו למריחה – נוטלה, גבינה לבנה עם זעתר ודבש. יש לכם הצעות נוספות? כתבו לנו בתגובות.
