שביל ישראל קטע 25 לוקח אותנו לטיול בנוף הררי ירוק בהרי ירושלים ושפלת יהודה הכולל תצפית על נוף נפלא, מעיינות ניקבה מרעננים ושרידי חקלאות הררית קדומה
נקודת מוצא:
חורבת חנות, על כביש 375, כ-1.5 ק”מ ממערב למושב מטע.
נקודת סיום:
מצפה משואה, כקילומטר מדרום -מערב להצטלבות של כביש 38 עם כביש 353.
אורך המסלול:
21 ק”מ.
תחבורה ציבורית:
למושב מטע מגיע קו 184 (ירושלים – מטע).
בצומת משואה, בכניסה למצפה משואה, עוצר אוטובוס מספר 27 (בית שמש-נחושה).
מים במהלך המסלול:
נתיב הל”ה – הקיבוץ מגודר כולו, כניסה ממערב ליד השביל.
זכריה – סטיה של כ-500 מ’ מהשביל.
לי און – באנדרטה.
נק’ הצטיידות במהלך המסלול:
–
מלאכי שביל באזור:
שריגים-לי און: קומונת חוגי סיירות המציעה מקום לישון, מקלחת ושירותים. הדיירים לא תמיד נמצאים בקומונה (בעיקר בשבתות), כך שנדרש תיאום מראש.
אימרי 052-5774010 – עידו הופמן 052-375188
שביל ישראל קטע 25 – תיאור המסלול
שביל ישראל קטע 25 מתחיל מנקודת הסיום של הקטע הקודם בחורבת חנות, ששימשה כאכסניה לעוברי דרכים מן התקופה הממלוכית והפסיקה לתפקד במהלך התקופה העות’מאנית בארץ ישראל. באתר רצפת פסיפס צבעונית של כנסייה מהתקופה הביזנטית, גת ובריכת אגירה. היא נמצאת על כביש 375, כ-1.5 ק”מ ממערב למושב מטע. ממש סמוך למושב, נגיע אל פינת חמד רטובה: עין מטע – בריכת שכשוך חיצונית ונקבה קטנה אליה כדאי להיכנס עם פנס ראש מוצלח. אם נמשיך מערבה, נגיע לנקבה נוספת – חירבת תנור- אשר בניגוד לשמה דווקא הרבה יותר קרירה מקודמתה. בחירבה הזו ניקבת מים באורך כ-30 מ’ בה ניתן ללכת עם פנס.
מכאן השביל ממשיך בדרך עפר החשופה לשמש, וממשיך בירידה מתונה עד כביש 384. מעט לפני הכביש יש ברז של מקורות, אך לא תמיד הוא פעיל (לדברי מטיילים יש לפתוח ברז אדום סמוך אליו). נמשיך מערבה לכיוון קיבוץ נתיב הל”ה.
למי שאינו מכיר את ההיסטוריה של הקיבוץ והסיבה לשמו: נתיב הל”ה נקרא ע”ש מחלקת הל”ה של הפלמ”ח, שעברה באזור בדרכה להביא אספקה לישובי גוש עציון הנצורים בהמלך מלחמת העצמאות. המחלקה נקלעה לקרב הירואי עם תושבי הכפרים ג’בעה וצוריף במהלכו נספו כולם. כוחות בריטיים שהגיעו מאוחר הביאו את הגופות לירושלים. השביל עובר קרוב מאד לאנדרטה שהוקמה לזכרם בכניסה לקיבוץ, ולידה ניתן למלא מים.
נצא מהקיבוץ ונחצה את כביש 375 דרומה במעבר תחתי העובר מתחת לגשר נחל האלה, ונמשיך במקביל למושב אדרת, עד שנגיע לחורשת חרובים. בסופה של החורשה קיים חניון עם שולחנות מוצלים, וזוהי נקודת מנוחה מומלצת. עליה קצרה עד השתלבות עם שביל מסומן כחול תוביל אותנו על גב השלוחה אל תל שוכה. בראש הגבעה נראה שרידי חומות ומבנים, בורות מים ועתיקות נוספות וכמובן – תצפית יפה על עמק האלה וגבעות השפלה.
בתקופה הנכונה – בין פברואר למרץ – ניתן לראות באיזור אלפי תורמוסים הצובעים את הגבעה בכחול.
השביל חוצה את הגבעה לאורכה ויורד לכיוון צפון מערב עד שמגיע לכביש 375 וחוצה אותו במעבר תחתי אל מטעי השקדים של קיבוץ נתיב הל”ה. השביל עובר בין חלקות המטע עד שחוצה את ערוץ נחל האלה וממשיך בין חלקות השקדים אל הרכס שבצפון עמק האלה. על הרכס השביל עובר לצידו של אתר ארכיאולוגי מעניין – חורבת קייאפה. השביל עצמו רק עובר למרגלותיה, אך מומלץ מאד לעלות כ-200 מ’ צפונה ולערוך סיור באתר.
חורבת קייאפה, או “מבצר האלה”, הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל, ובו שכבות עליונות מהתקופה ההלניסטית ומתקופות מאוחרות יותר. האתר זכה לפרסום רב ואף הוקדש לו תערוכה מיוחדת במוזיאון ישראל. לדעת רוב החוקרים במקום הייתה עיר מימי ממלכת דוד ושלמה, ובאתר נמצאו ממצאים רבים המעידים על ישוב יהודי מתקופתם. השרידים המרשימים הקיימים בשטח הם החומה ושני שערים, במזרח ובמערב הישוב. בזכות שני השערים האתר מזוהה (כביכול) עם שעריים המקראית. למי שמתעניין בארכיאולוגיה, מומלץ לקרוא על האתר לפני הביקור.
מחורבת קייאפה נרד חזרה אל השביל ונמשיך בו מערבה עד לכביש 38. נמשיך לדרום במקביל לכביש כחצי ק”מ נוסף עד צומת האלה, בה יש מים ואפשרות להצטייד בתחנת הדלק.
השביל יורד מהחורבה עד לחניון פיקניק הצמוד לפארק בריטניה. זהו פארק ארוך המשתרע מתל עזקה בצפון ועד תל גודד שמצפון לבית גוברין, הכולל את מרבית גבעות “השפלה הגבוהה”. זהו אזור מגוון שרוב חלקו הצפוני מכוסה חורש או יער נטוע וחלקו הדרומי הוא שטח פתוח עם מעט עצים. באיזור הפארק קיימות עתיקות רבות, מערות ובורות מים.
השביל ממשיך מערבה, חוצה את הכביש מליאון לעגור וממשיך במקביל לו לכיוון דרום. אחרי כמה דקות של הליכה השביל עובר בקטע מקסים ונדיר למדי – שילוב של חורש טבעי ובוסתנים של כפרים עתיקים. נמשיך עם השביל עד שנגיע לחניון הפיקניק הגדול של קק”ל- חניון ליאון. מדרום לחניון נמשיך עם השביל ונטפס מעט עד שנגיע לחורבת עקבה, בה מספר שרידים לא מוסדרים ובור מים גדול. נרד בדרך נוחה דרומה. עליה קצרה ומעט תלולה בין עצי החורשה תביא אותנו לנקודה הגבוהה באזור – מצפה משואה. על קיר אבן ליד הכביש הפנימי תמצאו ברז מים, בנוסף לשולחנות פיקניק מוצלים ליד המצפה. זוהי נקודת הסיום של הקטע, ואיזו נקודה מושלמת – עם נוף השפלה הנמוכה, מישור החוף וביום יפה גם הים התיכון.
