קטע מס’ 4 והאחרון של שביל ישו לוקח אותנו ממושב ארבל והר ארבל במורד הצוק לעבר אזור החוף הצפוני של הכנרת, לעבר כנסיית הלחם והדגים בה – לפי המסורת – ישו הצליח להאכיל 5,000 איש בחמש כיכרות לחם ושני דגים. משם השביל ממשיך לכנסייה בהר האושר, בה לפי הברית החדשה ישו נשא נשא את “דרשת ההר” שלו שכללה את עיקרי תורתו. השביל מסתיים בכפר נחום, בו ישו קבע את מרכז פעילותו במשך תקופה ארוכה.
כזכור – שביל ישו הוא מסלול הליכה באורך של כ-65 ק”מ אשר מתחיל בנצרת ומסתיים בכפר נחום ועובר דרך אתרים הקשורים למסורת הנוצרית ולחייו של ישו. השביל מסומן בשטח בסימון שבילים מיוחד שהוקצה לו על ידי הוועדה לשבילי ישראל – לבן-כתום-לבן – או בנקודה כתומה במקומות שהוא חופף לשביל הליכה קיים (לרוב אחד מקטעי שביל ישראל שבאזור).
נקודת מוצא:
מושב ארבל.
נקודת סיום:
כפר נחום.
אורך המסלול:
כ-20 ק”מ.
דרגת קושי:
דרגת קושי בינונית, בעיקר לאור הטיפוס להר ארבל.
מים במהלך המסלול:
מושב ארבל, תחנת דלק על כביש 807
נק’ הצטיידות במהלך המסלול:
מושב ארבל, תחנת דלק על כביש 807
היכנסו לקרוא מידע כללי על שביל ישו ושאר קטעי המסלול
שביל ישו קטע 4 – תיאור המסלול
אנחנו מתחילים את היום האחרון של שביל ישו בנקודת הסיום של הקטע הקודם, בכניסה למושב ארבל. אנחנו כבר קרובים מאוד לכנרת – מה שצפוי לייצר לנו מסלול במגמת ירידה כללית – אבל אנחנו דווקא מתחילים בעלייה להר ארבל, שמתנשא לגובה של כ-390 מטרים מעל הכנרת.
העלייה לא פשוטה להולכי רגל, אבל היא לא ארוכה מדי ועם קצת מנוחה וקצב איטי היא מתאימה גם למטיילים שפחות בכושר. על פסגת ההר נוכל ליהנות מנוף מרהים למרחקים, צפונה להרי הגליל ורמת הגולן, מערבה אל בקעת ארבל ובקעת בית נטופה ומזרחה אל הכנרת ורמת הגולן.
שלושה שבילים מובילים אל חלקו התחתון של מצוק הארבל: כחול, שחור ואדום. השביל האדום הוא האתגרי מכולם. על פסגת ההר שביל ישו מתחבר שוב אל שביל ישראל, ואנו נמשיך עמו אל ירידה תלולה, הנעשית בחלקה באמצעות מדרגות חצובות בסלע ומעט יתדות ברזל, עד ההגעה אל הכפר הבדואי ואדי אל-חמאם.
כשנגיע למרגלות ההר, נמשיך עם הכביש המקביל לכפר ואדי אל-חמאם – שאגב, קיבל את שמו מתוך השם הערבי של נחל ארבל – עד להצטלבות עם כביש 807, בה יש תחנת דלק בה ניתן לעצור להצטיידות והפסקה קלה.
נמשיך במקביל לסימון שביל ישראל דרך מטעי בננות עד שנגיע למושבה מגדל. כעת, כשאנחנו נמצאים ממש על כביש 90, ניתן למצוא תחבורה ציבורית יחסית מהירה, לרוב בכיוון התחנה המרכזית של טבריה (כתבנו על האזור הזה קצת יותר בסקירה שלנו על מסלול ים אל ים).
מפה, השביל ממשיך ממש על חוף הכנרת עד שמגיע לעין שבע, המכונה גם טבח’ה (Tabgha) – בקעה המשתרעת בצפון-מערב הכנרת, סמוך לכפר נחום. שמה העברי “עין שבע” ניתן לה על שם שבעת המעיינות שנבעו בה בעבר, אך כיום נובעים במקום חמישה בלבד. השם היווני, אשר ממנו התגלגל השם “טבח’ה”, נקרא כך מאותה הסיבה (Heptapegon שמשמעותו “שבעה מעיינות” הפך ל-Tabego ולבסוף Tabgha).
עין שבע ידועה בזכות נס הלחם והדגים, המוזכר בברית החדשה ובו הצליח ישו להזין 5,000 איש, בחמש כיכרות לחם ושני דגים.
במקום התרחשות הנס, הוקמה במאה הרביעית כנסיית הלחם והדגים. הכנסייה הורחבה אך חרבה בידי הפרסים בתחילת המאה השביעית, וכיום עומדת באתר כנסייה מודרנית אשר משחזרת את הכנסייה העתיקה. בשנת 1932 נחשפה במקום בזיליקה ביזנטית ובה רצפת פסיפס מרשימה המתוארכת לזמנה של המאה ה-5 לספירה.
כנסייה נוספת בעין שבע היא כנסיית הבכורה של פטרוס או “כנסיית ההבטחה”. זוהי כנסייה פרנציסקנית, ולפי המסורת, במקום זה נגלה ישו לשליחים לאחר קומו מן המתים, סעד עימם, והעניק לפטרוס את הבכורה.
השביל ממשיך ועובר ליד הר האושר (הר נחום). ההר מתנשא לגובה של 150 מטר מעל הכנרת (כ-60 מטר מתחת לגובה פני הים), ומפסגת הכתף יורד מדרון תלול אל עין שבע שלחופה הצפוני של הכנרת.
לפי המסורת הנוצרית והברית החדשה הר נחום הוא המקום בו נשא ישו את “דרשת ההר”, שבה נכללו עיקרי תורתו. כמו כן הר נחום הוא הרקע בו נבחרו שנים עשר השליחים על ידי ישו בברית החדשה. ישנם מאמינים נוצרים העורכים מסע צליינות מהכנסייה שעל ראש ההר ועד לעין שבע שלמרגלותיו.
כנסיית הר האושר היא כנסייה קתולית מרשימה שנבנתה במקום ב-1936 על מנת להנציח את אותה דרשה על ההר שנשא ישו בפני מאמיניו.
עוד קצת הליכה והשביל מגיע לכפר נחום, או כפי שנקרא במסורת הנוצרית ובמקור הלטיני Capernaum.
כפר נחום היה יישוב היסטורי ששכן בחופה הצפוני של הכנרת, לא הרחק מכורזים, בבקעת עין שבע, והתקיים מהתקופה החשמונאית ועד התקופה הביזנטית בארץ ישראל. על פי המסופר בברית החדשה, זה המקום בו קבע ישו את מרכז פעילותו במשך תקופה ארוכה, ואחדים משנים-עשר השליחים (פטרוס הקדוש ואחיו אנדראס הקדוש, וכן יעקב בן זבדי ואחיו יוחנן) התגוררו במקום.
כיום המקום משמש כגן לאומי, וניתן למצוא בו כמה מבנים מעניינים:
כנסיית בית פטרוס, שנבנתה מחדש ב-1990 על חורבות כנסייה מתומנת מהמאה ה-5, שנבנתה מסביב למבנה קדום יותר בעל חדר יחיד, ואשר התגלה ב-1968. מבנה זה נקבע במסורת הנוצרית כביתו של השליח פטרוס הקדוש, ככל הנראה כבר באמצע המאה ה-1, והוא נחשב ל”בית הכנסייה” הראשון בעולם.
כנסיית שנים-עשר השליחים, כנסייה יוונית-אורתודוקסית שהוקמה בשנת 1931 והיא שוכנת במזרחו של כפר נחום, כ-150 מטרים ממזרח לכנסיית בית פטרוס הקתולית-פרנציסקנית. במקום מנזר קטן ובו נזירים בודדים.
בית כנסת עתיק שנבנה במקום במאה הרביעית לספירה.
וזהו – זוהי נקודת הסיום של קטע 4 של שביל ישו, ושל המסלול באופן כללי.
מצומת כפר נחום על כביש 90 תוכלו למצוא תחבורה ציבורית – רוב הקווים ממשיכים לתחנה המרכזית טבריה או עפולה, וחלקם פעילים גם בשבת.
מקווים שנהניתם כמונו! זה הזמן לציין שאנחנו עובדים קשה כדי לשמור על כל המידע באתר עדכני ככל הניתן. יש לכם שאלות נוספות, עדכונים, הערות או כל דבר אחר – נשמח לשמוע מכם, בתגובות, ברשתות החברתיות או דרך עמוד “יצירת קשר”.
