שביל הסנהדרין הוא מסלול טיול מרתק בצפון הארץ שאורכו כ-120 ק"מ, החוצה את הגליל ועובר בנקודות ציון מרכזיות בתולדות הסנהדרין. זהו פרויקט ייחודי ביוזמת רשות העתיקות וגופים נוספים, שנוצר כחלק מחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל. השביל עובר דרך אתרים היסטוריים משמעותיים, ומסומן בצבעים ירוק, ארגמן וכחול – המייצגים את נופי הגליל, המנהיגות היהודית והכנרת בהתאמה.
שביל הסנהדרין הוא מסלול ייחודי המשלב היסטוריה, טבע ותרבות יהודית עתיקה. הוא מעניק למטיילים חוויית טיול מעשירה המחברת בין העבר להווה, ומאפשר להכיר מקרוב את הגליל כפי שהיה בתקופת חז"ל. זהו מסלול מומלץ לכל מי שאוהב לשלב תוכן עמוק עם נוף יפהפה.
השביל עובר בתחנות חשובות בתולדות העם היהודי, בהן פעלה הסנהדרין – המוסד המשפטי וההלכתי העליון. לכל אורך הדרך ניתן למצוא שרידים ארכיאולוגיים, בתי כנסת קדומים ואתרי מורשת המספרים את סיפור חז"ל.
המסלול עובר דרך גבעות ירוקות, כרמים, מעיינות וחורשות טבעיות. מטיילים בשביל יכולים ליהנות מנופים פנורמיים עוצרי נשימה, במיוחד באזורים כמו מצוק הארבל ותל יודפת.
השביל מסומן היטב, עם שלטי הסבר לאורך הדרך, והוא מתאים למגוון מטיילים – ממשפחות ועד מטיילים מנוסים. ניתן לחלק אותו למקטעים ולטייל בקצב אישי.
מסלול שביל הסנהדרין
שביל הסהנדרין חופף בחלקו למסלול שביל ישראל, לשביל ישו, ולדרך הנוף הצופה על הכנרת.
נהוג לחלק את השביל ל-5 קטעים בני כ-25 ק"מ, כאשר בכל אחד מקטעי השביל הוצבה אבן דרך הנושאת ערך אוניברסלי אחר – עשייה, שלום, ענווה, נתינה ואהבה.
1. מבית שערים לאושא
המקטע מתחיל באתר העתיק של בית שערים, עובר דרך פסל אלכסנדר זייד ונחל ציפורי, ומגיע לאושא העתיקה – אחת מתחנות הגלות של הסנהדרין. אושא הייתה עיר יהודית חשובה שהגיעה לשיאה בתקופת המשנה ותחילת תקופת התלמוד, בין המאה ה-1 לבין המאה ה-4 לספירה. היא שימשה כמקום מושבה של הסנהדרין במשך כ-10 שנים.
שם היישוב נשמר בשמו של הכפר הערבי הושה ששכן במקום עד מלחמת העצמאות. קיבוץ אושה, שהוקם בשנת 1937 ושוכן מעט מערבית לאושא העתיקה, מנציח את שם היישוב העתיק.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נערך סקר בכפר הושה, שבמהלכו אותרו גתות, בית קברות, מקאם, מבני כפר הרוסים, בית בד ומקווה. חפירות ארכאולוגיות לימודיות במקום החלו בשנת 2005 והן נערכות, עד היום, על ידי רשות העתיקות. משנת 2009 חורבת אושא היא חלק מ"גן לאומי אושא העתיקה", המשתרע על שטח של 263 דונם, ונמצא בתחומו של יער קריית אתא.
2. מאושא לתל יודפת
בדרך חולף השביל ליד קברו של רבי יהודה בן בבא, עובר בעיר שפרעם ובית הכנסת העתיק שבה, וממשיך לתל יודפת – זירה היסטורית מימי המרד הגדול ברומאים.
בשפרעם חייתה בתקופת בית שני קהילה יהודית, והיא אף מוזכרת כאחד מיישובי הסנהדרין. במאה ה-17 נבנה בעיר בית כנסת במקום שבו, לפי המסורת, ישבה הסנהדרין.
במאה ה-18, עם השתלטות דאהר אל-עומר על הגליל, הוא הזמין את היהודים לחדש את הקהילה. הרב חיים אבולעפיה (השני) ותלמידיו שיפצו אז את בית הכנסת.
בעשורים הראשונים של המאה ה-20 עזבו יהודי שפרעם בשל קשיי פרנסה והמתח הלאומי. היהודי האחרון עזב ב-1920 והשאיר את מפתחות בית הכנסת בידי משפחה ערבית מקומית, השומרת עליו עד היום.
יודפת העתיקה הייתה עיר יהודית בגליל שנודעה בעיקר בשל קרב הגבורה שנערך בה בשנת 67 לספירה במהלך המרד הגדול נגד הרומאים. יוסף בן מתתיהו, מפקד הגליל, הפך את העיר למעוז התנגדות, אך לאחר מצור קשה שנמשך 47 ימים, הרומאים בראשות אספסיאנוס כבשו אותה והחריבו אותה כליל. חורבנה של יודפת סימל את תחילת נפילת היישוב היהודי בגליל, אך זכרה נותר חקוק במסורת ההיסטורית של העם היהודי.
3. מתל יודפת לציפורי
השביל עובר בבקעת בית נטופה ומגיע לציפורי, שבה ישב רבי יהודה הנשיא וערך את המשנה. בעיר העתיקה ניתן לראות פסיפסים מרהיבים, מערכת מים מתוחכמת ובית כנסת קדום.
ציפורי הייתה אחת הערים החשובות ביותר בגליל בתקופת המשנה והתלמוד. היא שימשה כמרכז יהודי רוחני ותרבותי, ובתחילת המאה ה-3 לספירה נחתמה בה המשנה על ידי רבי יהודה הנשיא. העיר נהנתה ממיקום אסטרטגי על גבעה המשקיפה על בקעת בית נטופה, מה שהפך אותה לעיר משגשגת עם אוכלוסייה מעורבת של יהודים, רומאים, נוצרים ופגאנים.
בציפורי ניתן למצוא שרידים מרשימים המעידים על עברה המפואר, ובהם בתי כנסת קדומים, מערכת מים מפותחת, תיאטרון רומי ומבנים ציבוריים מהתקופה הרומית והביזנטית. אחד הממצאים המפורסמים בעיר הוא "מונת הרונה", פסיפס מפואר המתאר דמויות מיתולוגיות וסצנות יומיומיות.
העיר הייתה מרכז יהודי חשוב גם בתקופה הביזנטית, ובמהלך השנים הפכה לאתר עלייה לרגל בשל קברם של תנאים וחכמים שפעלו בה. כיום, ציפורי היא אתר ארכאולוגי מרשים, המשמש עדות לחיים היהודיים בתקופת המשנה והתלמוד ולחיבור הייחודי בין התרבות היהודית לתרבויות השכנות.
4. מציפורי לארבל
במקטע זה עובר השביל ביער קיבוץ לביא, אזור מיוער ופורח השוכן בסמוך לקיבוץ הדתי לביא. הקיבוץ, שהוקם בשנת 1949 על ידי עולים מאנגליה, ידוע בגידולי החקלאות שלו ובאירוח מטיילים. היער מספק צל נעים ונקודות מנוחה למטיילים, והוא מהווה חלק מנופי הגליל הפוריים.
לאחר מכן, ממשיך השביל לקרני חיטין, אתר היסטורי חשוב שבו התחולל הקרב המכריע בין צלאח א-דין לצלבנים בשנת 1187. הקרב, שהתרחש על הגבעות הוולקניות הכפולות של קרני חיטין, הסתיים בתבוסת ממלכת ירושלים ופתח את הדרך לכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל. מהגבעות ניתן להשקיף על שטחי הקרב ולהבין את חשיבות המיקום האסטרטגי בקרב זה.
בהמשך הדרך מגיעים לשרידי היישוב היהודי הקדום ארבל, המזוהה עם חכמים מתקופת המשנה והתלמוד, ובהם ניתאי הארבלי, אחד הזוגות שהוזכרו במסכת אבות. היישוב היה פעיל בתקופות שונות, והארכיאולוגיה שבו מגלה בתי מגורים, מערות מגורים חצובות בסלע ובית כנסת עתיק עם עיטורים מרשימים.
השביל ממשיך למצוק המרשים של הר ארבל, המתנשא מעל הכנרת ומספק אחת התצפיות היפות ביותר בארץ. מהמצוק ניתן לראות את רמת הגולן, העיר טבריה והרי הגליל. בהר ארבל חבויות מערות טבעיות ששימשו בעבר כמקלט לתושבי האזור בתקופות של איומים צבאיים, כולל בתקופת המרד הגדול ברומאים. השילוב בין נוף עוצר נשימה, היסטוריה עתיקה ואתרי טבע ייחודיים הופך את המקטע הזה לאחד היפים והמעניינים ביותר בשביל הסנהדרין.
5. מארבל לטבריה
השביל ממשיך מארבל העתיקה, חוצה נופים מרהיבים של הגליל התחתון ומתחיל לרדת בהדרגה לכיוון העיר טבריה. הדרך חושפת למטיילים תצפיות פנורמיות על הכנרת, רמת הגולן וההרים הסובבים. אזור זה היה מרכזי בתקופות שונות בהיסטוריה של ארץ ישראל, וניתן לראות בו שרידים של יישובים קדומים, חקלאות מסורתית, וגם שבילים ששימשו דרכי מסחר וצליינים לאורך הדורות.
בהמשך המקטע, השביל מתקרב אל טבריה – אחת הערים הקדושות ליהדות ואחת מארבע ערי הקודש. העיר נוסדה בשנת 20 לספירה על ידי הורדוס אנטיפס ונקראה על שם הקיסר הרומי טיבריוס. במהלך התקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הייתה טבריה מרכז יהודי חשוב, ובמהלך הדורות התקבצו בה חכמי התורה הגדולים של ישראל, כולל רבי יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא.
השביל מסתיים בפארק הארכאולוגי של טבריה, שבו ניתן למצוא עדויות מרתקות לעברה המפואר של העיר. בפארק נחשפו שרידים של בית כנסת מפואר מהתקופה הביזנטית, עם פסיפס צבעוני ועיטורי מנורה, וכן חורבות מהעיר הרומית, כולל הרחוב הראשי (הקארדו), מבני ציבור ובתי מרחץ עתיקים. המקום מאפשר למטיילים להתחבר להיסטוריה של העיר ולסיים את המסלול בהיכרות עם אחת התקופות החשובות של העם היהודי בגליל.
מפות
להלן קבצי מפות כפי שמפורסמות באתר הרשמי של השביל (שהוקם על ידי רשות העתיקות):
שימו לב שמדובר על קישור חיצוני, אין אנו אחראים למפות הנ"ל.
- מפה מעודכנת של תוואי שביל הסנהדרין 2025
- מפת ראסטר מקטע 1
- מפת ראסטר מקטע 2
- מפת ראסטר מקטע 3
- מפת ראסטר מקטע 4
- מפת ראסטר מקטע 5
- מפת ראסטר כללי
- קבצי מדדידה לאופניים
מידע נוסף
ניתן לבצע את השביל ברצף, במקטעים או בכל סדר שתרצו (בחלק מהאתרים ניתן לסטות למסלולי משפחות קצרים יותר). ניתן לצעוד ברגל, באופניים או ברכב גבוה.
המסלול מתאים לכל עונות השנה, אך האביב והסתיו הם התקופות הנוחות ביותר לטיול.
מומלץ להצטייד בכמות מספקת של מים, כובע וקרם הגנה (לקריאה נוספת – ציוד לשביל ישראל: מה לקחת, על מה לוותר וכל מה שחשוב לדעת).
כמו שנאמר בתמונה בראש העמוד (צילום – דותן דיני): "היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים ובעל הבית דוחק".
אז קדימה – שימו את נעלי ההליכה, קחו תרמיל וצאו למסע בזמן בעקבות חכמי ישראל!
