שביל המעיינות הוא אחד השבילים האהובים בהרי ירושלים, ובצדק. הוא משלב את כל מה שהיינו רוצים לראות במסלול, עם ירידה מתונה ונעימה ביער אורנים מוצל, ולא פחות משישה מעיינות קטנים ובריכות שכשוך לאורכו. בנוסף, ניתן לטייל בו בכל ימות השנה, וקיימת אפשרות לבצע אותו באופן מעגלי, או ישיר.
שביל המעיינות: פרטי המסלול
משך המסלול: יום אחד
מרחק ורמת קושי: קל, כ-3 ק”מ
מתי כדאי לטייל: כל ימות השנה.
שביל המעיינות בסרטון קצר
תיאור המסלול
שביל המעיינות יוצא מרחבת מגרש החניה שלפני שמורת חורבת סעדים, סמוך לחלקת ארזים שנטעה הקרן הקיימת לישראל. נתחיל להתקדם עם המסלול המסומן בסימון שבילים ירוק, על גבי על גבי טרסות חקלאיות עתיקות, אשר ניבנו על מדרונות ההר על מנת “לשטח” את הקרקע לצורך גידולים חקלאיים. בצידי הדרך נוכל לראות עצי אלה ארץ-ישראלית ואלון מצוי, עצי חרוב מצוי ועצי זית, וכמובן – אורן ירושלמי.
הליכה קצרה של כחצי קילומטר תוביל אותנו לעין עמינדב – שני מעיינות נקבה הנובעים במרחק של כ-150 מטרים זה מזה. הנביעה מימין לשביל, בכוון ההליכה, אולם מנהרה אחת מובילה את המים לבריכת אגירה משמאל לכביש. ברוב ימות השנה הברכות מלאות מים נעימים.
עין עוזי
נמשיך עם השביל כחצי קילומטר נוסף ונגיע לשתי נביעות נוספות, עין עוזי, צמד מעיינות הנובעים זה בצד זה בשולי היער ונקראים על שם הערבי של המקום, עין אבו-ע’זי. אחד מהמעיינות נובע כל ימות השנה, והוא מזרים את מימיו לבריכה העמוקה מספיק לטבילה של כל הגוף המכילה מים קרירים ומרעננים. מסביב לבריכה התפתחו במהלך השנים צמחים המאפיינים חופי נחלים כגון קני סוף ופטל.
אגב, למי שרוצה להגיע למעיין בלבד, הגישה עם הרכב לאזור המעיין נוחה, אך חשוב להדגיש – מנקודת החנייה ועד לקו המים יש טיפוס לא פשוט של מספר דקות שלא מתאים לכולם. סביב המעיין מקומות מוצלים רבים, אך לא מעל המעיין עצמו. לכן הקפידו לשתות הרבה לפני הכניסה למים והיזהרו בשמש.
עין תמר
בעבר, השביל היה ממשיך מפה לכיוון אבן ספיר, וניתן לראות את עקבות השביל בשטח. מאחר והירידה תלולה ומסוכנת, היא בוטלה, והשביל ממשיך מזרחה כ-250 מטר לכיוון עין תמר. מדובר על מעיין קטן ונחמד המוקדש לזכרה של תמר נתן, שהרגה בתאונת דרכים בזמן שהייתה בטיול בדרום אמריקה כאשר הייתה בת 21.
המעיין נובע מתוך גומה לתוך בריכה מהתקופה הביזנטית. מטיילים חדי עין יוכלו להבחין באחת מדפנות בריכת המעיין בחללים עגולים קטנים, החצובים בה, לצד חלקים מהטיח המקורי שעדיין מצפה את דפנות הבריכה. לפי התיאוריות, הבריכה שימשה בתקופה הביזנטית לגידול דגים, והחללים הקטנים נועדו להשרצת הביצים שלהם. מומלץ לשכשך רגליים (אין מה לדאוג, הדגים כבר מזמן לא שם), ולנוח בצל עצי האלון.
נמשיך ללכת עם השביל הירוק הממשיך בדרכו מזרחה על גבי השלוחה. בדרכנו נוכל לראות עוד מספר מעיינות יבשים, להם ארכיטקטורה דומה לאחרים – מעיין, נקבה ובריכת אגירה.לאחר הליכה של כקילומטר נתחבר לדרך עפר, ממנה נוכל לפנות שמאלה ולהתחבר אל הכביש. זוהי נקודה בה ניתן לסיים את המסלול ולהתחבר לרכב.
עין חנדק
מצד שני, למי שיש עוד כוח, אנחנו ממליצים בחום להמשיך עם השביל הירוק, לחצות את הכבייש ולהמשיך במורד הנחל לכיוון עין חנדק, אחד מהמעיינות המפורסמים ביותר בהרי ירושלים.
המעיין נובע בתחילתה של ניקבה, ומימיו מוזרמים במערכת נקבות חצובות בסלע ומזינים מערכת השקיה נרחבת בוואדי יוסף, ממזרח למושב אבן ספיר. אורכה של הנקבה הארוכה הוא כ-60 מטר והיא מלאה מים כל השנה עד לגובה המותניים.
שמו של המעיין “עין חנדק” הוא שינוי קל של שמו הערבי “עין אלח’נדק”, ופירושו עין הניקרה או עין התעלה או החפירה. עין חנדק ממוקם גם על קטע 24 של שביל ישראל, והוא מהווה את נקודת החיבור שלו עם שביל ירושלים. עובדי בית החולים הדסה עין כרם הסמוך אימצו את המקום, והם דואגים לנקיונו ולבטיחות המטיילים בו.
וזהו, זה סיומו של מסלול שביל המעיינות. מפה ניתן לחזור לרכב או לעשות סיור בסביבה ולהמשיך צפונה במורד הנחל, עד לחרבת סעדים, וכשלוש מאות מטרים לאחריה חניון נופש פעיל שהוסדר על ידי קק”ל.
שביל המעיינות: מפה
מבחינת הגעה, להלן המיקום של המסלול ב-Google Maps:
לטובת התמצאות במהלך יום הטיול עצמו: הורדת מפת המסלול ב-pdf (הורדת המפה נעשית ישירות מאתר הקרן הקיימת לישראל e ירוק).
וכמובן, ההמלצה שלנו היא לבדוק את ספר “מדריך שבילים ארוכים בישראל” המכיל מעבר למסלול הזה גם עוד עשרות מסלולים ברחבי ישראל, ומציע לכל אחד מהם מפה טופוגרפית בצבע, מידע, היסטוריה, טיפים וכל מה שבעצם צריך כדי לבצע טיול מושלם. וכן, הצלחנו לקבל הנחה בלעדית על הספר לאתר “שביליסט”.
