שביל הגולן קטע 7 לוקח אותנו למסלול נעים משמורת רכס בשנית ובה חורש אלונים יפיפה, דרך שמורת אירוס הגולן ועד חורבות כפר צ’רקסי מרשים.
נקודת מוצא:
פסגת הר חוזק.
הוראות הגעה: מצומת הכניסה לאלוני הבשן נוסעים צפונה כ־1800 מ’. משם פונים מזרחה על כביש עם סימון שביל הגולן עד ההגעה לרחבת חניה מתחת למוצב צה”ל.
נקודת סיום:
חורשת חושנייה.
הוראות הגעה: בכביש 87 נוסעים מזרחה, עוברים את צומת הכניסה למושב קשת, ממשיכים כחצי ק”מ עד שמגיעים למסגד. יורדים מהכביש לדרך עפר וממשיכים 200 מטרים.
אורך המסלול:
כ-10 ק”מ.
דרגת קושי:
קל עד בינוני.
מים במהלך המסלול:
אלוני הבשן.
נק’ הצטיידות במהלך המסלול:
אלוני הבשן.
היכנסו לקרוא מידע כללי על שביל הגולן ושאר קטעי המסלול
שביל הגולן קטע 7: תיאור המסלול
קטע 7 של שביל הגולן מתחיל היכן שסיימנו את היום הקודם, רחבת חניה מתחת למוצב צה”ל בהר חזקה. את סיומו של הקטע הקודם ותחילתו של הנוכחי אנחנו נעשה בשמורת בשנית, הנקראת על שם רכס בשנית, המצוי במזרח הגולן, על קו תלים ארוך ופוטוגני, שאף הוכרז בשנת 2018 כשמורת טבע. גובהו של הרכס מגיע לכ-1,000 מטר מעל פני הים, ויש עליו כ-13 תלים מרהיבים ביופיים.
הקרקע שעליה נצעד במהלך היום היא תוצאה של פעילות געשית. כיום מכוסה הלבה הקרושה בשפע של חורש ירוק, המאכלס עצי אלון מכמה סוגים, אלה אטלנטית, אגס סורי ועוד. גם פרחים נהדרים ממתינים לכם כאן באביב: ממרווה כחולה, אירוס החרמון וכרכום דמשקאי ועד נורית קושטא, לוענית יריחו ועוד. כמובן, כוכבי המקום הם הסתווניות והחלמוניות, שמעטרות חלקים מהרכס בחודשי הסתיו – ומושכות אליו חובבי פריחות נלהבים.
נוסף על כך, השמורה היא ביתם של צבאים, זאבים, חזירי בר, גיריות ועופות דורסים. אם נרים מבט לשמים, נוכל לצפות במגוון מיני ציפורים, הפוקדות את המרחב בזכות מגוון בתי הגידול שמצויים בשמורה – חורש, יער ובתה עשבונית.
לאחר קצת יותר מקילומטר של הליכה במקביל לסימון שבילים ירוק נעזוב אותו ונמשיך דרומה עם סימון שביל הגולן על דרך רחבה המתאימה לרכבי שטח. לאחר כ-2.5 קילומטרים נחצה שביל גישה החוצה מזרחה לכיוון הגדר עם סוריה, נלך מעט מזרחה ונמשיך דרומה עם השביל עוד כ-3 ק”מ נוספים, ואז עוד כ-3 ק”מ לכיוון מערב. בדרך נחצה את כביש 98 ממזרח למערב ונגיע לחורשת אקליפטוס גדולה לצד חורבת חושנייה.
חושנייה (או ח’ושנייה) היה כפר צ’רקסי שננטש במהלך מלחמת ששת הימים. מקור שמו של הכפר אינו ידוע, אך הסברה היא שהוא מגיע מהמילה ח’שן שמשמעה בערבית “קשה”, על שם האדמה הסלעית הקשה עליה היה בנוי הכפר.
את הכפר אכלסו בעיקר בני העם הצ’רקסי אשר אכלסו את רוב אזור קוניטרה ומרכז הגולן, לאחר שהועתקו לאזור בסוף המאה ה-19 על ידי השלטונות העות’מאניים לאזורי הגבול על מנת למנוע את התפשטות הבדואים. במהלך קרבות כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים, כאשר הצבא הסורי נכנס לנסיגה מהרמה ונערך להגנה על דמשק, תושבי כפרים רבים נטשו את בתיהם. כך היה גם עם כ-2,000 תושבי חושניה.
לאחר המלחמה הרס צה”ל את מרבית בתי הכפר הנטושים. הצריח של מסגד הכפר עדיין עומד במקומו, לצד כביש 87, שלם יחסית (מלבד הפינה הדרום מערבית שלו, שנפגעה במהלך הלחימה, למרות הניסיון לא לפגוע במקומות קדושים.)
זוהי נקודת הסיום של הקטע. ניתן להמשיך עוד כקילומטר וחצי קדימה במסלול על מנת להגיע לפארק ברוך, הנמצא בקצה הצפון-מערבי של מאגר קשת. מדובר על אתר שהוקם לזכר ברוך אפשטיין, בן המושב שנהרג, ומשקיף על מאגר המים של קשת. בפארק מתקני משחקים וסוכת תצפית על מאגר קשת, “תל התאנים” הסמוך (גבעה קטנה עם עצי תאנה) ומקום המתאים ללינת לילה.
חשוב לזכור בשביל הגולן
כשמדברים על שביל הגולן חייבים להזכיר את שדות המוקשים הפזורים באזור. למרות שבשנים האחרונות – ובעיקר מאז הקמת הרשות לפינוי מוקשים ב-2011 – נעשה מאמץ לפרק את המוקשים ההיסטוריים שנשארו בקרקע, ברמת הגולן קיימים לא מעט שדות מוקשים מגודרים, זכר למורשת הקרב הארוכה של האזור. נסו להימנע מהגעה לאזורים לא משולטים או מביצוע סטייה גדולה ממסלול השביל.
בהתאם, מומלץ ללון בחניוני לילה בלבד, ולא לעשות את זה באמצע השטח החשוף או במקומות שאינם מוסדרים, בדגש על קרבה לשטחי אש צה”ליים.
במהלך הטיול יכול להיות שתאלצו לחצות גדרות בקר. הקפידו לעבור רק במקומות המיועדים, ולסגור את השער מאחוריכם. בכל מקרה אין לטפס או לחתוך גדרות.
