שביל הגולן קטע 11 לוקח אותנו מאתר המורשת עין קשתות, דרך מפגש נחלים נפלא ועד טיפוס קשה (אך מתגמל) במעלה נחל סמך.
נקודת מוצא:
עין קשתות.
הוראות הגעה: מכביש 808 מצפון לחספין פונים מערבה לכיוון נטור. אחרי 3.2 ק”מ פונים דרומה על כביש מסודר וממשיכים בנסיעה עד לכניסה לאתר עין קשתות. ו־869) נוסעים על כביש 869 כ־700 מ’, החניון מצפון לכביש.
נקודת סיום:
נחל תאנה.
הוראות הגעה: על כביש 789: נוסעים מזרחה מעט יותר מ-7 ק”מ מצומת כורסי במעלה כביש 789 עד לדרך רכב היורדת מהכביש מערבה, בסמוך לשילוט של שביל הגולן ניתן להחנות את הרכב, לא מומלץ להחנות בצד הכביש.
אורך המסלול:
כ-9 ק”מ.
דרגת קושי:
קשה.
מים במהלך המסלול:
ליד השער התחתון של עין קשתות.
קיבוץ גשור (סטייה מהמסלול).
נק’ הצטיידות במהלך המסלול:
נטור (סטייה יחסית גדולה מהשביל).
לקריאה נוספת על שאר קטעי שביל הגולן
שביל הגולן קטע 11: תיאור המסלול
המסלול שלנו מתחיל בסמוך לאתר המורשת הלאומית עין קשתות, היכן שסיימנו את היום הקודם. מומלץ להיכנס לאתר ולבקר בבית הכנסת העתיק והמרשים ששוחזר בשיטות טכנולוגיות מתקדמות ובמעיין הקשתות, עליהם כבר סיפרנו באריכות.
המסלול הצפוי לנו היום הוא ברמת קושי יחסית גבוהה, גם לאור אורכו היחסית ארוך ובעיקר לאור התוואי שלו, הכולל עליות לא פשוטות, בעיקר הטיפוס לנחל סמך. אבל אנחנו בכלל מתחילים בירידה – לכיוון דרום מערב, ממש צמוד לגדר האתר, עד ההגעה ל-“מפגש הנחלים”.
זוהי הנקודה בה נחל אל – הדרומי שבנחלי הגולן – פוגש את נחל סמך ומתמזג לתוכו, רגע לפני שהוא מתנקז אל הכנרת. בעבר כינו תושבי הסביבה את חלקו העילי של הנחל בשם ואדי דופילה (בערבית: הרדוף) בשל ההרדופים הרבים הצומחים בסביבתו. נחל אל על מתחיל את דרכו ליד חנות אורחה (ח’אן ג’וחדר) ואורכו כ-20 ק”מ. לאחר כ-10 ק”מ הנחל “נעלם” במאגר בני ישראל ובצאתו ממנו ממשיך לזרום לדרום-מערב, יוצר את הקניון עם המפלים (השחור והלבן) ואחר כך פונה צפונה ונשפך לנחל סמך.
במקום בריכות רדודות ומים נקיים וזורמים, ועצי דולב וערבה נותנים צל והופכים את המקום לפינת טבע נהדרת.
מפה, נתחיל בטיפוס במעלה נחל סמך. העלייה ארוכה וחשופה לשמש, אבל בהחלט מזמנת נופים מרהיבים.
נַחַל סָמָךְ זורם לכיוון דרום מערב ונשפך לכנרת מצפון לעין גב, ליד חוף כורסי. שמו העברי של הנחל נקרא על פי שמו בערבית – “ואדי א-סמכ”, שמשמעותו “נחל הדגים”.
בתקופה הכלקוליתית היו בנחל סמך יישובים רבים שהתפתחו מאוד, והאזור היה מפואר ומפורסם. על השלוחה הנמצאת מצפון לנחל, בסמוך למוצאו, נמצא אתר מתחם לביאה, בו שרידים מרשימים מתקופת הברונזה הקדומה. השגשוג בסביבת הנחל היה ניכר בכל התקופות, אך השגשוג העיקרי הגיע בתקופה ההלניסטית והרומית. בתקופה זו הוקמו בשטח הנחל יישובים רבים, ואף מצודות, מאחר שהוא סימן את הגבול שבין “תחום סוסיתא”, הנכרי ברובו, מדרום, ובין “תחום הגולן”, היהודי ברובו, מצפון.
בשנת 2005 נפגע נחל סָמָךְ בשריפה גדולה שהתחוללה באזור, ותוצאותיה היו 3,500 דונם של חורש טבעי שנשרף. הגורם לה, על פי ההערכות, היה חניכה בתנועת נוער ששרפה את נייר הטואלט בו השתמשה. זה המקום להזכיר את הפוסט שכתבנו על איך להתפנות בשטח – שזה משהו שנראה מצחיק, אבל מסתבר שחשוב מאד.
נקודה מעניינת בדרך היא שרידי הכפר “עדיסה” – כמה בתי בזלת יפים, זכר ליישוב עתיק שהיה במקום, ממש למרגלותיו של קיבוץ גשור (ניתן לטפס לקיבוץ ולמלא מים).
נמשיך עם תוואי השביל שמתקדם במקביל לכביש מס’ 789 עד נקודת הסיום של המסלול בנחל תאנה, במצפור נפלא המשקיף על הכנרת. היה קשה, אבל שווה את זה.
חשוב לזכור כשמטיילים ברמת הגולן
חשוב לזכור כי רמת הגולן מלאה שדות מוקשים ושטחי אש צה”ליים –לכן חשוב להישאר על המסלול המסומן ולהימנע מחצייה של גדרות. בהתאם, רצוי ללון בחניוני לילה בלבד, ולא להקים אוהל באמצע השטח החשוף או במקומות שאינם מוסדרים לכך.
במהלך הטיול יכול להיות שתאלצו לחצות גדרות בקר. הקפידו לעבור רק במקומות המיועדים, ולסגור את השער מאחוריכם. בכל מקרה, כמובן שאסור לטפס או לחתוך גדרות, גם משיקולי בטיחות וגם כדי לא לפגוע בחקלאים המקומיים.
היזהרו במיוחד בחצייה ובהליכה על כבישים, והקפידו לאסוף אחריכם את האשפה ולהשאיר את הטבע נקי.
