פארק צ’ארלס קלור הוא פארק בדרום מערב העיר תל אביב השוכן על קו החוף בשטח של כ-120 דונם שיובש מהים. אורכו כקילומטר וחצי, ורוחבו בין חמישים למאה וחמישים מטרים. הפארק נבנה בתחילת שנות ה-70, שופץ בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, ומשתלב עם טיילת חופי תל אביב. הפארק נקרא על שמו של הנדבן צ’ארלס קלור שתרם את הכספים להקמתו.
היסטוריה
הפארק ממוקם בסמוך לחוף הים שלידו הייתה שכונת מנשיה, שכונה שהייתה פרבר צפוני של יפו. במקום בו נמצא הגן הוקמה בסוף המאה ה-19 שכונה יהודית בשם יפה נוף. השכונה הייתה מוקד לאירועי ירי כאשר צלפים ערבים פעלו ממנה נגד השכונות היהודיות של תל אביב לפני מלחמת העצמאות הישראלית. במהלך המלחמה נפגעו בתי ותשתיות השכונה, אך למרות זאת נכנסו עולים חדשים לשכונה, והיא הפכה לשכונת עוני צפופה.
בשנות החמישים והשישים התקיים דיון בנוגע לעתיד השכונה. בשנת 1963 הוחלט בסופו של דבר לפנות ולהרוס את השכונה. לקראת סוף שנות ה-60 הושלם פינוי התושבים והחלה הריסת בתי השכונה. הקבלנים שהרסו את בתי השכונה לא פינו את פסולת הבנייה אלא דחפו אותה למקום הכי קרוב שאפשר – לים. עד מהרה הצטברו כמויות אדירות של פסולת בניין בחוף ובים. העירייה נדרשה לנקות את החוף, אך התברר כי זול יותר לכסות את הפסולת בלכלוך ולשתול עליו דשא. לפיכך הוחלט להקים במקום זה פארק, על גבי ההריסות, ואף להרחיב את השטח שייבש הים מפסולת הבניין. התוצאה היא שהוקם פארק צ’רלס קלור, אך מנגד, תושבי תל אביב איבדו רצועת חוף ארוכה שיכולה הייתה לשמש כחוף רחצה. רק בחלקו הדרומי של הפארק יש רצועת חוף צרה וקצרה.
לאחר שהוחלט על הקמת פארק במקום, נשכר אדריכל הנוף והמשורר א’ הלל לתכנון הפארק. הוא נאלץ להתמודד עם אילוצים של פארק ארוך וצר, עם אדמת עפר המכסה את ההריסות, שאינה מאפשרת לשתול עצים אלא רק דשא ושיחים נמוכים, וסביבה עם כמות גדולה של רוחות ים ורסיסי מלח. לכן, הוא החליט להקים במקום גבעות נמוכות, כדי ליצור כיסוי לשיחים מפני הרוחות ומרסיסי המים המלוחים. בצידו המזרחי של הפארק ניטעו עצי דקל ותמר (באזור שאינו אזור ים מיובש).
פארק צ’ארלס קלור כיום
רוב שטח הפארק מכוסה בדשא ובשיחי חוף. בצד המערבי, לאורך קו המים החדש, הוקם קיר חיפוי עטוף בסלעים (שמטרתו למנוע את סחיפת תשתיות הפארק לים). לצד החומה נבנתה טיילת רחבה. בשל מיקום החומה והעובדה שהטיילת ממוקמת ישירות על קו החוף, לא פעם מתנפצים עליה גלים חזקים. מצד שני, זה הפך את האתר לאזור דייג פופולרי למדי.
כמו כן הוצבו בפארק פסלים רבים, ביניהם הפסל “אישה נגד הרוח” של אילנה גור, שהועבר אליו ממקומו הקודם בכיכר לונדון. בדרום הפארק הוקם מוזיאון בית גידי לתיעוד הקרב על כיבוש יפו ומנשייה. המוזיאון הוקם במבנה היחיד שנותר משכונת מנשייה, למעט מסגד חסן בק, ונפתח לקהל בשנת 1983. כחלק מעבודות ההכנה למבנה נוספו לוחות זכוכית על בסיס קירות האבן. אלמנט זה יוצר לבניין צורה ייחודית אך שנויה במחלוקת של חדש מול ישן.
הפארק זכה לאהדה גם בקרב תושבי תל אביב וגם בקרב תושבי יפו. לעומת זאת, פרויקט הקמת מרכז העסקים במנשייה הופסק לאחר הקמת מספר מגדלים (מתחם בית הטקסטיל), כאשר כוחות השוק גברו על התכנון המקורי וגרמו למרכז העסקים הישן להתרחב מזרחה, לכיוון ציר איילון, ולא מערבה. תוצאה נוספת הייתה ששכונת נווה צדק שוקמה, והפכה לשכונת מגורים מבוקשת.
לקריאה נוספת: כיכר השעון ביפו – אטרקציה עירונית
חוף צ’ארלס קלור
חוף צ’ארלס קלור, שממוקם ממש לצד הפארק, הוא חוף סולידי ומבודד המשרה אווירת רוגע נעימה. סביב החוף מגרשי חניה בתשלום, ובעלי כלבים יכולים להגיע עם כלביהם לשטח שמדרום לאזור הרחצה. במקום שירותים ציבוריים (נגישים למוגבלי ניידות), מלתחות, מסלול אופניים ושביל להולכי רגל, מתקני ספורט ומתקני שעשועים לילדים, סככות צל ומדשאות רבות.
בנוסף, במקום וויי-פיי חופשי, בית קפה-מסעדה ותאי שמירת חפצים.
קיים מתחם בו מותר לשחרר כלבים (בשטח שמדרום לאזור הרחצה) ואזור המיועד לספורט ימי – גלישת גלים, גלישת רוח, קייקים.
איך מגיעים
איך מגיעים לגן צ’ארלס קלור?
הפארק נמצא ממש על חוף ימה של תל אביב, צפונית מיפו. קווי האוטובוס העירוניים הבאים עוברים ליד גן צ’ארלס קלור:
- 10
- 18
- 54
