עקרבוט: כך תזהו אותו ותימנעו ממנו במהלך טיול בדרום

אם הגעתם לחלק הדרומי של שביל ישראל או שאתם סתם מטיילים באיזור הדרום, כנראה שאתם הולכים לפגוש עקרבוט.

מה זה עקרבוט?

ובכן, בהתאם לשמו, מדובר על מעין שילוב מפחיד של עכביש גדול עם צבתות של עקרב, שכל מי ששירת בצבא באחד מבסיסי הנגב המרכזי מכיר טוב מאד. אכן, החומר ממנו עשויים הסיוטים.

אבל בדיוק בשביל זה אני כותב את הפוסט הזה. מה שאתה מכיר פחות מפחיד אותך, והגיע הזמן שנכיר את העקבוט.

על העקרבוט

עד כמה שהשם “עקרבוט” נשמע מאיים, בגדול אין מה לפחד. העקרבוטים נוהגים להפחיד בני אדם בעיקר בגלל גודלם, מהירותם, התנהגותם התזזיתית והעובדה שכאשר הם חשים מאויימים הם זוקפים את פלג גופם הקדמי, מרימים את הצבתות כלפי מעלה ומשמיעים קול חריקה באמצעות חיכוך לסתותיהם זו בזו. הנשיכה שלהם מכאיבה ויכולה לגרום לצלקת או לפצע גדול, אבל הם אינם ארסיים ואינם נחשבים מסוכנים לבני אדם.

האמת שאפילו השם “עקרבוט” הוא לא נכון. השם האמיתי שלהם הוא עכשובאים (שם מדעי: Solifugae), סדרה של פרוקי-רגליים במחלקת העכבישנים. לפי ההערכות, השם “עקרבוט” מגיע משיבוש של המילה הערבית “עַנְכָּבּוּת” שפירושה “עכביש”.

העכשובאים הם טורפים ולא מהססים לתקוף כל טרף מתאים בו הם נתקלים. יש להם לסתות משוננות, חדות וחזקות, איתן הם טורפים עקרבים, חרקים ואפילו עכברים. למזלנו בישראל, הגדולים שבהם מגיעים לגודל של כ-7 ס”מ. בחו”ל, בעיקר באוסטרליה, הם יכולים להגיע לגודל של עד 20 ס”מ – השם ישמור – והם מסוגלים לטרוף זוחלים, ציפורים ומכרסמים קטנים.

“עקרבוט צהוב”

אחד העקרבוטים הנפוצים הוא “עקרבוט יהודה”, או בשמו המדעי “מבעיתן” (Galeodidae). כן, זה הבחור שאתם רואים בתמונה פה למעלה. צבעו צהוב עמום, אורכו כ-4 ס”מ ללא הגפיים ורוחבו כס”מ אחד בלבד. הוא מסתובב עם 4 זוגות רגליים ושני בחנינים ארוכים בקצהו הקדמי הנראים כמו זוג רגליים נוסף. הוא אינו ארסי אך נשיכתו ללא ספק כואבת ועלולה לגרום לזיהום מקומי.

“עקרבוט שחור”

העקרבוט השחור הוא עכשובאי מסוג חופרן (Rhagodidae), יצור פרוותי באורך של כארבעה סנטימטר עם רגליים שעירות וצמד עיניים גדולות, ציור שלו תוכלו לראות פה מעל. גם הוא אינו מזיק, ולהפך – כמו בני דודיו העכבישים הוא אפילו מועיל לבני האדם כשאוכל חרקים ומזיקים למיניהם.

לקריאה נוספת: על עכשובאים באתר “חרקים – עולם קטן בגדול”.

ההבדל בין עקרבוט לעקרב

חשוב לשים לב להבדל בין העקרבוט, שאינו מזיק, לבין עקרב, שעקיצתו מסוכנת. ההבדל העיקרי יהיה במה שנקרא ה-“זנב”: לעקרב יש בטן אחורית צרה (שנקראת בטעות “זנב”), מפולחת, לעיתים קרובות נישאת עקום באופן אופייני קדימה על הגב, ובסופה פתח לעשיית צרכים ועוקץ ארסי. לעקרבוט, כפי שראינו בתמונות לעיל, אין.

אז במידה וננשכתם על ידי עקרבוט – זה לא נורא.

במידה ונעקצתם על ידי עקרב, מנגד – במידה ומדובר על זן ארסי, עליכם להתפנות לבית חולים כמה שיותר מהר.

לפי הנחיות מגן דוד אדום, בשלב הראשון יש לקבע את האיבר הפגוע ולהרגיע ככל הניתן את האדם שנעקץ. לאחר מכן יש להזעיק באופן מיידי את צוותי ההצלה ולהישמע להנחיות הפרמדיקים במוקד עד להגעת הכוחות למקום. באם האדם שנעקץ מתפנה עצמאית לבית החולים, מה שלא מומלץ, יש להקפיד על מנוחה ואי-תנועה כדי למנוע הגברה של מהירות זרימת הדם בגופו. לאחר עקיצת עקרב יחוש הנעקץ ככל הנראה באחד או יותר מהתסמינים הבאים: כאבים חזקים במקום העקיצה, דופק מהיר, חוסר שקט, נפחיות באזור הפגוע, אודם, הזעה והקאות.

איך להימנע מעקרבוטים:

בגדול העקרבוטים לא יחפשו לריב אתכם, והם בעיקר פעילים בשעות הלילה, כך שהדרך להימנע מהם היא באמצעות קצת היגיון בריא:

• אף פעם אל תשלחו את היד למקומות שאתם לא רואים, בטח לא מתחת לסלעים, לתוך חורים באדמה וכדומה. זה המקום להמליץ להשקיע בפנס ראש טוב שמשחרר את הידיים ועוזר למנוע את המצבים האלו (בקישור, ההמלצות שלנו).
• נערו את הבגדים והנעליים לפני שאתם שמים אותם.
• אם אתם מתיישבים על סלע או נשענים על עץ, בחנו אותו טוב לפני המגע.