טיול יומי קצר שאורכו כ-7 ק”מ במורדות הר החרמון – החל מקופות אתר החרמון, דרך בריכת מן הנפלאה, מסביב להר כחל ועד לכניסה לנווה אטיב, דרך מסלול הררי, מוקף צמחיה וזרימת יובלים (בחורף).
פרטים
אורך ודרגת קושי
אורך המסלול כ-7 ק”מ (כ-6 שעות הליכה).
המסלול בדרגת קושי גבוהה, הררי וסלעי על עליות וירידות יחסית תלולות.
תקופה מומלצת
כל ימות השנה פרט לימי ערפל.
חשוב לדעת
העליה להר סנאים מותנת באישור מראש מהצבא.
נקודת התחלה
תיאור המסלול
אני לא מכיר הרבה אנשים שטיילו בשבילים המסומנים במורדות הר החרמון. אולי זה המרחק, אולי סתם חוסר ידיעה ואולי זה הקור בחורף שמונע מהאנשים להגיע – אבל למעשה יש כמה שבילים כאלה, והם נפלאים. עוד לא יצא לי לטייל בנופי שוויץ, אבל אם הייתי צריך לנחש – כנראה שככה הייתי מדמיין אותם.
את המסלול שלנו נתחיל בקופות התחתונות של אתר החרמון, מקום טוב להחנות את הרכב. נמשיך עם השביל המסומן באדום מערבה ונרד אל בקעת מן לאפיק נחל ערער, כאשר בדרך נעבור דרך בריכת מן – בריכה מלאכותית המשמשת להשקיית עדרים. בחורף היא מכוסה לפעמים בשכבת כפור העלולה להתבקע כשדורכים עליה (יש להיזהר). אורכה הוא יותר מ-1.5 ק”מ, רוחבה כ-300 מטר והיא בולטת וייחודית מאד בנוף.
לאורך שלושת הקילומטרים הראשונים של המסלול, נמשיך לאורכו של כביש ישן ולא מתוחזק הממשיך בין שלוחת שריון והר שזיף. נעקוף את הר כחל מצידו המערבי ונפנה דרומה בין עצי הערער שבחורשת כחל.
בהמשך, נעבור ליד תצפית יפה מערבה אל נחל שיאון, שמורת החרמון והר סנאים. נעבור דרך אזור מסולע במחצבות כחל (שם יש מערה נחמדה), נמשיך דרומה ונרד במורד אפיק נחל סנאים, אותו נחצה עד למפגש עם מסלול שחור המטפס על האוכף שבין הר אלון והר סנאים. על האוכף ישנן פינות נחמדות לעצירת קפה, וניתן להמשיך ולטפס עם המסלול השחור להר סנאים על מנת לקבל תצפית יפה על נחל סנאים ונחל שיאון (הטיפוס להר רק באישור ותיאום מול הצבא).
נתחבר חזרה לשביל המסומן באדום ונמשיך לכיוון דרום מזרח תוך חציית חורש אלונים עד שנגיע לשער הישוב נווה אטיב. זוהי נקודת הסיום של המסלול שלנו. השער ליישוב בדרך כלל נעול, כך שאם תרצו להיכנס ליישוב עליכם לפנות שמאלה ולהמשיך בכביש המקיף את היישוב, ולהיכנס אליו דרך המטעים.
נוֵה אָטִי”ב הוא מושב של תנועת האיחוד החקלאי במורדות הר חרמון, במרחק כ-2 קילומטרים ממערב למג’דל שמס וכ-17 קילומטרים מצפון-מזרח לקריית שמונה. שם היישוב הוא ראשי תיבות של שמות ארבעה מלוחמי סיירת אגוז שנפלו במסגרת שירותם הצבאי בצפון הגולן: אברהם המאירי, טוביה שרקינגר, יאיר אלגרנטי ובנימין חדד.
