כנסיית הבכורה של פטרוס (הנקראת גם “כנסיית ההבטחה”) היא כנסייה פרנציסקנית השוכנת בעין שבע (טבח’ה) שבצפון-מערב הכנרת, סמוך לקו המים. לפי המסורת, במקום זה נגלה ישו לשבעה מהשליחים לאחר קומו מן המתים, ביצע את נס הדגים השני, סעד עימם והעניק לפטרוס הקדוש את הבכורה.
הפוסט הזה הוא הרחבה למסלול “שביל ישו” – היכנסו כדי לקרוא על המסלול המלא והאתרים במהלכו.
עין שבע, המכונה גם טבח’ה (Tabgha) היא בקעה המשתרעת בצפון-מערב הכנרת, סמוך לכפר נחום. שמה העברי – “עין שבע” – ניתן לה על שם שבעת המעיינות שנבעו בה בעבר (כיום רק חמישה מהם נובעים במקום).
נס הדגים השני
בפרק 21 הסוגר את הבשורה על-פי יוחנן, מסופר כי שבעה מהשליחים יצאו לדוג בכנרת בלילה, אך לא לכדו דבר עד עליית הבוקר והופעת אור ראשון.
כשהגיעו לחוף בבוקר, ישו המתין להם – אך תלמידיו לא זיהו אותו. ישו צעק לעברם מן החוף, “האם הצלחתם לדוג דגים כלשהם?”
כאשר הם ענו בשלילה, ישו הגיב וציווה “השליכו את הרשת לצדה הימני של הסירה ותמצאו”. לאחר שעשו זאת, הם העלו ברשתם שלל גדול מאוד של 153 דגים גדולים וכבדים – כל כך הרבה עד כדי כך שהם התקשו לגרור את הרשת החוצה מהמים.
אחד התלמידים שישו אהב במיוחד (כנראה יוחנן בן זבדאי אחי יעקב) זיהה שמדובר בישו, והוא אמר לשמעון פטרוס: “זה האדון!” פטרוס שהיה עירום התלבש, קפץ מיד לים וחתר בשחייה לעבר החוף, בעוד שאר התלמידים שנותרו המשיכו לחתור לעבר החוף עם כל שלל הדגים.
כשעלו ליבשה, הם פגשו את ישו שכבר הכין מדורה וצלה בה דגים שהיו לו. ישו ביקש שיוסיפו לגחלים עוד כמה מן הדגים שלכדו זה עתה, והזמין אותם לסעוד יחד עמו.
נס זה מכונה “נס הדגים השני”, ולעיתים “נס ריבוי הדגה”.
השולחן עליו סעדו ישו והשליחים נמצא בכנסייה ומכונה “שולחן האדון” (Mensa Domini) או “שולחן המשיח” (Mensa Christi). לאחר הסעודה שאל ישו את פטרוס שלוש פעמים אם הוא אוהב אותו – זאת כנגד שלוש הפעמים בהן התכחש לו פטרוס טרם צליבתו. בכל הפעמים השיב פטרוס בחיוב וישו העניק לו את הבכירות מבין שאר השליחים.
כנסיית הבכורה של פטרוס
הכנסייה הנוכחית הוקמה מאבני בזלת על ידי נזירים פרנציסקנים איטלקים אשר התיישבו במקום בשנת 1934, על בסיס הריסותיה של כנסייה מוקדמת יותר מהמאה ה-4. הכנסייה עשויה מחלל בודד שבקצהו אפסיס (גומחה, לרוב חצי מעגלית, השוכנת בקיר המזרחי בכנסיות קלאסיות).
הרצפה עשויה מאבנים פשוטות וחלל הכנסייה יחסית ריק, כך שעיקר תשומת הלב מופנה אל הסלע הבלתי מעובד, שעליו, לפי המסורת, סעדו ישו והשליחים את סעודתם. במאה ה-9 כונתה הכנסייה ,”מקום הגחלים”, שם המתייחס לאירוע של הכנת הארוחה של ישו עבור השליחים ובניית מדורת הגחלים שעליה צלה את הדגים.
באפסיס, מאחורי הסלע, ניצב המזבח ומעליו צלב יווני צבעוני. בראשה של קשת האבנים התוחמת את האפסיס בנוי חלון קטן ועגול ועליו זכוכית ויטראז’ עם ציור של דג, ולשני צדדיו שני חלונות עם עבודות ויטראג’ נוספות.
בצידה הדרום-מזרחי של הכנסייה ניצב מגדל פעמונים קטן, ולאורך החזית הפונה אל הכנרת נראה גרם מדרגות המיוחס לכנסייה הביזנטית שניצבה במקום בעבר.
בין הכנסייה וחוף הימה קבועים באדמה ששה סלעים בצורת לב, שלפי המסורת מדמים את צעדיו של ישו על החוף, לצד פסל המנציח את הענקת הבכורה לפטרוס.
עוד בסביבה
הכנסייה שוכנת בלב מתחם גדול ומטופח שבו שתי סככות לעריכת טקסים. סככות אלה מנציחות את ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל בשנת 1964 ואת ביקורו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני בשנת 2000, אשר ביקרו שניהם את האתר.
לא רחוק מאותו המקום, בעין שבע, נמצאת כנסיית הלחם והדגים, בה ביצע ישו את נס הדגים הראשון. שני האתרים הם חלק ממסלול קטע 4 של שביל ישו.
