הגיע הזמן שנדבר על הטמנות מים בשביל ישראל. אם אתם מטיילים בקטעים קצרים בלבד או נמצאים צפונית לערד – הנושא הזה כנראה לא רלוונטי עבורכם. מנגד, אם אתם מתכננים לטייל בקטעי שביל ישראל הדרומיים יותר, אתם הולכים לשים לב לבעיה אחת קשה – אין איפה למלא מים.
וזה מביא אותנו לנושא של היום: הטמנת מים. אז מה זה בכלל המושג “הטמנה”, למה אתם חייבים לעשות את זה, ואיך לבצע את זה בצורה היעילה ביותר – הכל בפוסט של היום.
הטמנות מים בשביל ישראל
האדם הממוצע צורך משהו כמו שישה ליטרים של מים במהלך יום הליכה בשטח, ואפילו יותר אם אנחנו מדברים על הקטעים המדבריים של הדרום. מנגד, מים הם דבר כבד, ויש גבול לכמות המים שנוכל לסחוב על הגב.
מעבר לשתייה, אנחנו גם הולכים לצרוך עוד קצת מים עבור צחצוח שיניים, מקלחת שדה קלה (או לפחות שטיפת פנים), ניקוי כלי האוכל וכו’. אם עושים מתמטיקה פשוטה – זה פשוט לא סביר להעביר יום שלם בשטח בלי למלא את הבקבוקים שלנו מחדש במהלכו.
עכשיו תראו – כל עוד אנחנו מדברים על קטעי השביל הצפוניים יותר (עד איזור ערד) – אין כמעט בעיה של מים, מכיוון שלכל אורך הדרך ישנן נקודות מילוי רבות, אם בברזים הנמצאים בשטח, אם ביישובים או תחנות דלק הנמצאים על המסלול (או בסטיה קטנה ממנו) ואם בחניוני הלילה. הבעיה מתחילה בקטעיים הדרומיים יותר של השביל, החל מקטע 32 (פארק ערד) ודרומה, אשר כוללים הליכה ארוכה מאד במדבר, ללא שום קרבה לישוב כלשהו – ובהתאם למקור למילוי מים.
זה מאלץ אותנו להטמין – במילים אחרות, לקבור בקבוקי מים באדמה מראש במקום אליו אנחנו מתכננים להגיע (בדרך כלל נקודת החניה הלילית).
אגב, בכל עמוד קטע שביל אצלנו באתר תוכלו לראות סעיף מיוחד המפרט את כל נקודות המים במהלכו.
תכנון הטמנות מים
הטמנת מים היא תהליך הדורש תכנון והכנה מראש, זמן ואפילו כסף (במידה ואתם מעדיפים שמישהו יעשה את זה בשבילכם) – ולכן ננסה לצמצם את הטמנות המים במהלך המסלול למינימום ההכרחי. נעשה את זה ראשית על ידי תכנון קפדני של המסלול, כולל נקודות העצירה והחניה במהלכו.
אם הטיול שלכם מתנהל בקצב הליכה סביר, החלק המדברי שבו יש בעיית מים הולך לקחת לכם משהו כמו שלושה שבועות. בניגוד לאופן שבו מטיילים בצפון הארץ ובמרכזה, בחלקו הדרומי של השביל חשוב מאוד לתכנן מראש את מקטעי ההליכה, ולהגדיר מראש עד לאן מתקדמים בכל יום.
בקטעים הללו בכל זאת יש מעט ישובים, מחנות צבאיים, ולעיתים גם מעיינות וגבים. בכל שאר המקרים, ניאלץ לתכנן הטמנה.
תהליך התכנון
כדי לתכנן את המקומות בהם תצטרכו לבצע הטמנה, בצעו את השלבים הבאים:
- עברו על המסלול במפה והבינו באיזה ימים לא תהיה לכם אפשרות למלא מים (קרי אין יישוב קרוב שאפשר ללכת אליו, ואין ברז בחניון הלילה).
- לעיתים, סטייה ליישוב קרוב או ברז מים בקרבת החניון או המסלול יאפשרו לנו לחסוך הטמנה – פה זה כבר תלוי בכם ובאיזון בין ה-“טרטור” שאתם מוכנים לקחת על עצמכם למול הצורך להטמין.
- מקומות שבהם אין שום אפשרות למלא את המים לטובת היום שאחרי, זה המקום בו תצטרכו הטמנה – סמנו אותם.
ההטמנה עצמה
אחרי שהחלטתם איפה, תכננו את תכולת ההטמנה –
- כמה מים להטמין – נהוג להטמין מים לפחות בכמות הנדרשת היומית בה אתם צפויים להשתמש (כ-6 ליטר לאדם בד”כ), ועל זה להוסיף עוד קצת עבור צרכים נוספים (כאמור שטיפת פנים וכד’). בכל מקרה, חשוב לתכנן כך שיהיו לכם מספיק רזרבות, ולא לבנות על נקודות מילוי מים לא ודאיות.
- חוץ ממים – ניתן להטמין דברים נוספים – אוכל, בלוני גז, ביגוד ובגדול כל מה שבא לכם.
ביצוע ההטמנה
כשמה כן היא, ההטמנה נעשית על ידי חפירת בור בתוכו נשים את בקבוקי המים (ושאר הדברים, אם יש). הבור ישמור על בקבוקי הפלסטיק מקרינת השמש החזקה, ישמור על הטמפרטורה שלהם צוננת, וגם ימנע ממישהו אחר לקחת אותם. רצוי לארוז כל הטמנה בשתיים-שלוש שקיות זבל גדולות ולקשור אותן היטב, על מנת למנוע חיכוך של הבקבוקים עצמם עם החול, או משיכה של בעלי חיים במקרה של הטמנת אוכל.
את ההטמנה רצוי לבצע על תוואי הציר המתוכנן או קרוב אליו, הכי טוב לקראת חניון הלילה המתוכנן. מצד שני, בחלק מהמקרים האדמה בחניוני הלילה תהיה סלעית ולא נעימה לחפירה, ולכן נחפש נקודה אחרת עם אדמה רכה יותר הנמצאת בקרבת מקום. המומחים ממליצים לחפש נקודה על צלע הר, בנקודה בה היא נפגשת עם הקרקע, בה האדמה רכה יותר (וניתן להצמיד אותה לדופן ההר).
בכל מקרה, חשוב לוודא כי ההטמנה עצמה לא פוגעת בטבע: נסו לחפור בחול רך מקומי בצורה שלא תפגע בו. אל תחפרו בתוך אתר ארכאולוגי, בקרבת מבנים, ליד בתי גידול של חיות או צמחים, בצמוד לכביש או בערוץ נחל שעשוי לקבל זרימת מים פתאומית.
אחרי שנחפור, נכסה את הבור ונסמן אותו בצורה בה יהיה לנו קל למצוא אותו – רוג’ום של אבנים למשל – ונעשה הכל על מנת לזכור את המקום: נרשום סיפור דרך המסביר איך להגיע אליו, נצלם את המקום המדויק וניקח נ.צ (למי שמטייל עם מכשיר מתאים).
בנוסף, כדאי להשאיר פתק עם פרטי המטיילים ומספר טלפון, ולבקש בנחמדות שלא יקחו לכם את ההטמנה.
מקומות מומלצים להטמנות מים בשביל ישראל
הנה רשימה של אתרים מומלצים בהם ניתן להטמין מים, מצפון לדרום:
- חניון לילה באר אפעה – נגיש לרכב.
- חניון לילה מצד תמר – נגיש לרכב.
- חניון לילה המכתש הקטן (מעלה עלי) – נגיש לרכב.
- חניון לילה מפעל אורון – נגיש לרכב.
- חניון לילה נחל מדור – נגיש לרכב 4X4 בלבד.
- חניון לילה חוד עקב – נגיש לרכב 4X4 בלבד (ניתן לסטות כ-5 ק”מ למדרשת שדה בוקר).
- חניון לילה נחל חווה – נגיש לרכב 4X4 בלבד.
- חניון לילה הר סהרונים – נגיש לרכב.
- חניון לילה נחל נקרות (גב חולית) – נגיש לרכב 4X4 בלבד.
- חניון לילה נחל ברק – נגיש לרכב.
- חניון לילה נחל ציחור (2 ק”מ מערבית לצומת ציחור) – נגיש לרכב.
- חניון לילה באר מלחן – נגיש לרכב 4X4 בלבד.
- חניון לילה מפגש נחל רחם/עתק – נגיש לרכב 4X4 בלבד (ניתן לסטות כ-3 ק”מ לבאר אורה).
- חניון לילה קניון שחורת – נגיש לרכב.
- חניון הלילה הר יהורם – נגיש לרכב.
צריכים עזרה? הטמנות מים בתשלום
אם לא בא לכם לשרוף יום ולנסוע להטמין מים בעצמכם, אתם תמיד יכולים לשלם למישהו שיעשה את זה עבורכם. חיפוש קצר בגוגל יביא אתכם למספרי טלפון של אנשים (או מלאכי שביל) הגרים באיזור וישמחו להטמין עבורכם מים בנקודות מסוימות.
