אחרי שנים של ציפייה והכנות, שביל ישראל התרחב צפונה, וכעת מתחיל מהנקודה הגבוהה ביותר בישראל – הר החרמון. מקטע 2 החדש מעניק לשביל ישראל את חוויית הטיול בסביבה שופעת המים שמאפיינת את האזור. המסלול הזה מציע תצפיות מרשימות על הנופים הייחודיים של הגולן ועמק החולה והליכה לאורך פארק נחל הזהב שופע הצמחייה.
נקודת מוצא:
שמורת טבע מעיינות הבניאס
נקודת סיום:
בית העלמין בכניסה לקיבוץ כפר גלעדי
אורך המסלול:
כ-26 ק”מ
תחבורה ציבורית:
בנקודות ההתחלה והסיום – בבניאס ובכפר גלעדי או בקריית שמונה
מים במהלך המסלול:
קופות שמורת מעיינות הבניאס
הישוב שדה נחמיה
קרית שמונה
בית העלמין של כפר גלעדי (נקודת הסיום)
נק’ הצטיידות במהלך המסלול:
הישוב שדה נחמיה
קרית שמונה
מלאכי שביל באזור:
–
שביל ישראל קטע 2 החדש: תקציר המסלול
הסיפור של הקטע הנוכחי מתחיל באוגוסט 2023, כאשר שני המקטעים החדשים של שביל ישראל נפתחו רשמית לאחר שהושלם סימונם. אורכם הכולל הוא כ-38 קילומטרים, והם מציעים נופים פנורמיים מרהיבים של החרמון, הגולן, עמק החולה ואזור מצוק רמים. המסלול החדש עובר באתרים מרכזיים כמו נבי חזורי, מבצר נמרוד, הבניאס, תל פאחר, תל עזיזאת, גבעת האם ואתרי טבע נוספים בקריית שמונה, כולל נחל עין הזהב ופארק הזהב.
זו לא הפעם הראשונה – שביל ישראל, שנחנך ב-1995, עבר שינויים והתאמות לאורך השנים. זכורה לכולנו הפעם הקודמת בה היה שינוי של קטע 32 כך שיכלול את ים המלח ומצדה.
השינוי הנוכחי מהווה תוספת משמעותית עם הכללת החרמון ורמת הגולן במסלול. ההחלטה לסמן מחדש את השביל מהחרמון נבעה מבקשות מטיילים, ומהאתגר להבטיח תוואי בטוח ומעניין באזור זה. המקטע החדש נועד להחליף את קטע השביל המקורי מדן לתל חי, שבוטל בשל בעיות בטיחותיות.
ואחרי שסיימנו עם ההקדמות, בואו נתחיל במסלול.
התחלה: מעיינות הבניאס
המסלול מתחיל מחניון שמורת מעיינות הבניאס, מקום בו נובע נחל חרמון ובו סיימנו את קטע 1 החדש. מעיינות הבניאס, הנובעים למרגלות החרמון, מהווים את אחד ממקורות המים החשובים של נהר הירדן. המים הצלולים והקרירים, שמקורם בשלגים הנמסים מפסגות החרמון, זורמים בעוצמה דרך השמורה, בה אפשר למצוא נופים קסומים, מפלים מרשימים, ומסלולי טיול בין צמחייה עשירה.
השביל עוקף את השמורה מדרום וממשיך לחצות כביש צדדי שמחבר בין כביש 99 למעיינות הבניאס. מכאן השביל מוביל לגשר שעובר מעל נחל סער, הנחל שמפריד בין סלעי הבזלת של רמת הגולן לבין סלעי הגיר של החרמון. זו גם נקודת הגבול הגיאוגרפית בין החרמון לגולן.
לאחר חציית הגשר, השביל מטפס במעלה הגדה הדרומית של הנחל ומוביל לשולי כביש 99. חוצים את הכביש בזהירות בגלל תנועת הרכבים, ולאחר מכן נכנסים לשטח מרעה של בקר.
מורדות הגולן
המסלול ממשיך בירידה במורדות הגולן לכיוון עמק החולה. בדרך תעברו ליד אתרי קרב חשובים כמו תל עזזיאת ותל פאח’ר – מוצבים סוריים אותם כבשה ישראל במהלך מלחמת ששת הימים ב-1967. הקרבות היו קשים בשל יתרון השליטה הטופוגרפי של הכוחות הסוריים מהגולן הגבוה. לאורך הדרך תמצאו גם את “כביש הנפט” (שנראה בתמונה בהמשך), כביש שחוצה את רמת הגולן מצפון-מערב לדרום-מזרח, ומסמל תוואי של צינור היסטורי שהעביר נפט מהמפרץ הפרסי לטורקיה ואירופה, דרך רמת הגולן (שהיתה אז בשליטה סורית).
הצינור הוקם במסגרת יוזמה משותפת של מספר חברות אמריקאיות, והוא נמתח לאורך 1,214 ק”מ מקייסוימה שבערב הסעודית ועד נמל צידון בלבנון. במלחמת ששת הימים השתלטה ישראל על קטע באורך של 47 ק”מ מהצינור, אך אפשרה את המשך פעולתו.
עם זאת, הוא סבל ממספר בעיות: במאי 1969 חדרו מחבלים מלבנון ופוצצו את הצינור באזור הכפר רג’ר, מה שגרם ל-8,000 טון נפט להישפך לבניאס והירדן ומשם לכנרת. בספטמבר 1969 פגע טרקטור של מקורות בצינור באזור קיבוץ שמיר. בעקבות כל זה נסללה וגודרה דרך העפר שלאורך הצינור, אך ב־1976 הופסקה פעילותו כליל, וכיום הוא משמש כדי להעביר מים בין קידוחים שונים בגולן.
בשלב זה השביל פונה בחדות ימינה ומערבה, ומתחבר לשביל אדום שסלול לאורך מורדות רמת הגולן. באזור זה ניתן להבחין בנופים המיוחדים של רמת הגולן – מרחבים פתוחים עם סלעי בזלת וצמחייה עשבונית, המשמשת בין היתר למרעה בקר. עצי אלון תבור פזורים בנוף, מה שמוסיף לאווירה הפראית של האזור.
גבעת האם
השביל ממשיך במורד הגולן ומגיע אל גבעת האם, נקודת תצפית מרהיבה על צפון עמק החולה, נחל חרמון ומצוק רמים. גבעת האם נקראת על שם הנרייטה סאלד, פעילה ציונית בולטת ואשת חינוך שהייתה מהמנהיגות המרכזיות של עליית הנוער והציונות החברתית. על הגבעה ישנם בונקר ואנדרטה לזכר כוחות חיל ההנדסה של צה”ל ממלחמת ששת הימים, שכן מכאן יצאו הכוחות לכבוש את צפון הגולן.
משם השביל נפרד מהסימון הירוק, ומטפס אל ראש גבעת האם. מכאן נשקף נוף עוצר נשימה של צפון עמק החולה. לאחר עצירה לתצפית, השביל מתחבר שוב לסימון הירוק וממשיך בירידה אל העמק. מתחתינו מתגלה נוף עמק החולה, ששונה לגמרי מזה שהיה כאן במאות הקודמות – בעבר היה בעמק אגם רחב ידיים וביצות. כל זה השתנה עם פרויקט “ייבוש החולה” שבוצע בשנות ה-50, אשר נועד להוסיף שטחים חקלאיים ליישובי הגליל העליון. למרבה הצער, ייבוש העמק גרם לנזקים סביבתיים חמורים – בתי גידול של בעלי חיים וצמחייה ייחודית נעלמו, יחד עם מינים רבים של בעלי חיים וציפורים.
מכאן ממשיך השביל מערבה לכיוון נחל חרמון (בניאס). לאחר הליכה של פחות מקילומטר, מגיעים לנחל וממשיכים לאורכו. תמצאו כאן פינות מרגוע קסומות בהן אפשר להיכנס למים ולהתרענן. לאחר הליכה של עוד קילומטר, תגיעו לנקודת המפגש בין נחל חרמון לנחל דן, שם הם מתאחדים ויוצרים את נהר הירדן.
הירדן נחשב מאז ימי קדם לנהר בעל סגולות ריפוי וטוהרה. מקורות רבים מהתנ”ך ומהברית החדשה מזכירים את הירדן כמקור של ניסים – בני ישראל חצו אותו בנס, אליהו הנביא עלה ממנו לשמיים, ונעמן, שר הצבא הארמי, נרפא ממחלתו בזכות מימיו. גם בעת החדשה, הירדן היה מקור למאבקים על המים בין ישראל לשכנותיה, כמו “המלחמה על המים” בשנות ה-60 של המאה הקודמת, אחד הגורמים למלחמת ששת הימים.
שביל ישראל ממשיך לאורך נהר הירדן, חולף לצד היישוב שדה נחמיה ממערב, וחוצה את כביש 9779 בגשר יוסף. כאן, השביל נפרד מנהר הירדן וממשיך במקביל לכביש על טיילת המובילה לקריית שמונה.
קרית שמונה
לאחר הליכה של כ-3.5 קילומטרים מגיעים לאזור התעשייה הדרומי של קריית שמונה. באזור זה ישנה חורשה נוחה למנוחה ואף לשינה. משם חוצים שוב את כביש 9779, ונכנסים לפארק הזהב – פנינת טבע עירונית בקריית שמונה. הפארק הוא תוצאה של מאבק סביבתי להצלת נחל עין זהב שזרם במקום, מאבק שהצליח והוביל לחידוש זרימת המים בנחל. ההליכה לאורך הנחל היא חוויה ייחודית – ג’ונגל עירוני קטן עם מגוון של ציפורים ודו-חיים, צמחייה עשירה ואתרים היסטוריים כמו טחנת קמח ישנה ומוזיאון לתולדות קריית שמונה.
השביל ממשיך צפונה דרך קריית שמונה עד לכביש 90, שאותו חוצים בצומת המצודות. מכאן עולה טיילת נוחה בצדו המערבי של כביש 90, ומובילה למרחב ההנצחה של תל חי. הקרב על תל חי, בו נפלו יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו, נחרת בזיכרון הלאומי כקרב של מעטים מול רבים, וסיפור הגבורה הזה מונצח באנדרטאות ובסמלים רבים ברחבי האזור.
מנקודת זו ממשיכים להקיף את מכללת תל חי, ומגיעים לבית העלמין של כפר גלעדי, שם קבורים הנופלים מקרב תל חי. כאן מסתיים המקטע בנקודת ציון משמעותית נוספת – האנדרטה המפורסמת של “האריה השואג” שפוסלה על ידי אברהם מלניקוב, אחת האנדרטאות הראשונות בארץ ישראל, הפונה מזרחה לכיוון אזור מסופוטמיה הקדום.
ובכך סיימנו את היום, לאחר מסלול מרתק שמשלב טבע עוצר נשימה עם היסטוריה עשירה ומורשת קרב. זוהי נקודת הסיום של קטע 2 החדש של שביל ישראל, ונקודת ההתחלה של קטע 2 הישן (שבעצם הפך להיות קטע מספר 3).
