שביל הגולן קטע 6 לוקח אותנו בין שרידי כפר צ’רקסי היסטורי, חוות טורבינות רוח מודרנית (ומעיין מפתיע לצדה), מטעי תפוחים וחורש ים תיכוני.
נקודת מוצא:
חניון עין זיוון.
נקודת סיום:
פסגת הר חוזק.
אורך המסלול:
כ-9 ק”מ.
דרגת קושי:
מצפון לדרום (מומלץ) קושי בינוני. מדרום לצפון המסלול קל יותר.
מים במהלך המסלול:
חניון עין זיוון, חציית כביש 98 בעליה לטורבינות.
נק’ הצטיידות במהלך המסלול:
קיבוץ עין זיוון.
היכנסו לקרוא מידע כללי על שביל הגולן ושאר קטעי המסלול
שביל הגולן קטע 6: תיאור המסלול
אנו מתחילים את המסלול בחניון עין זיוון, לצד האנדרטה לחללי גדוד סיור 134 שנפלו במלחמת יום הכיפורים בה סיימנו את קטע מס’ 5 ביום הקודם.
נתחיל בהליכה דרך תוואי מישורי לחלוטין בתוך מרחבים שנראים אינסופיים. אין הרבה מה לפרט על המסלול עצמו, גם כי הוא יחסית פשוט וגם כי סימון השביל בשטח מצוין. בשלב מסוים נחלוף בסמוך לשרידי הכפר הצ’רקסי ההיסטורי עין זיוון, שהוקם בשלהי המאה ה-19 והיה קיים במקום עד מלחמת ששת הימים.
בדומה לכפרים צ’רקסים אחרים במרכז רמת הגולן כמו צורמן, ג’ויזה וחושנייה, גם עין זיוון הוקם על ידי השלטון העות’מאני, שנתן אדמות לבני העדה הצ’רקסית לאחר שאדמותיהם נכבשו בידי רוסיה. הכפר נקרא כך על שם עשב הזון (‘זִיוּאָן’ בערבית), צמח בר מזיק הנפוץ בשדות תבואה.
בשנת 1960 אוכלוסיית הכפר מנתה 796 תושבים, וערב מלחמת ששת הימים בשנת 1967 האוכלוסייה מנתה כ-993 תושבים. לאחר המלחמה והכיבוש הישראלי של הגולן, בעוד שהרוב המוחלט של היישובים הסורים בגולן ננטשו, בעין זיוון נשארו כ-100 משפחות בימים הראשונים לשלטון הישראלי. עם זאת, היה חשש רב בין תושבי הכפר שהשלטון הסורי יחזור לגולן ואז הם יתפסו כבוגדים, לכן תקופה קצרה לאחר המלחמה הוחלט לנטוש את הכפר ולעזוב חזרה לסוריה.
מספר חודשים לאחר מכן בתי הכפר הנטושים שימשו התיישבות זמנית לגרעין המתיישבים של קיבוץ עין זיוון העתידי אשר ישב במקום במשך כשנתיים, עד אשר זה עבר ליישוב קבע באזור הבסיס הסורי הנטוש, כשני קילומטרים מערבית משם (היכן ששוכן כיום הקיבוץ).
בחלקו הצפוני של הכפר נמצאת בריכת מים עונתית המכונה “עין מוקש”, על שם המיקוש הרב באזור הכפר ובסביבת הבריכה. הבריכה היא עגולה בקוטר של כ-10 מטרים ומתוחמת על ידי קירות אבני בזלת. עומק המים בבריכה נע בין שישה לשמונה מטרים והמים לרוב צלולים ובעלי גוון ירקרק.
מדובר על באר עתיקה שנחפרה במקום כבר לפני כ- 150 שנים, על ידי הצ’רקסים תושבי המקום. בשנת 2011, כחלק מתהליך פינוי המוקשים ברמת הגולן, פונתה הדרך המובילה למעיין, מה שהכשיר אותו לרחצה ונתן לו את שמו המיוחד.
למי שמעוניין, כתבנו על המעיין באריכות – עין מוקש: בריכה עמוקה ונפלאה בין אלוני הבשן לעין זיוון
נמשיך עם הדרך, שהולכת ונהיית צחיחה וצהובה יותר ככל שאנו מתקדמים, עד שנגיע למרגלותיו של הר בני רסן, ונוכל להבחין בטריבונות הרוח האדירות שיושבות על פסגתו.
חוות הטורבינות בהר בני רסן הוקמה בשנת 1993, והיא מספקת תצפית נוף נהדרת אל מרחבי הגולן הסורי והישראלי. אורך כל להב הוא כ-18 מטרים, והמדחף כולו מסובב טורבינה שניצבת בראש עמוד בגובה של 30 מטרים ושוקל כשבעים טונות, טורבינה שמפיקה כ-600 קילוואט של חשמל. עשר הטורבינות בחווה יחד מספקות פחות או יותר את כל תצרוכת החשמל הביתית של כל יישובי רמת הגולן.
בירידה מהר בני רסן ניתן לפנות ימינה, לחצות את הכביש ולהמשיך בהליכה של כ-15 דקות כדי להגיע לעין טורבינה (מעיין הצ’רקסים). זוהי סטייה מהשביל אך במידה ויש לכם זמן (ורצון להתרעננות) היא בהחלט מומלצת.
נמשיך עם שביל הגולן בחורש הטבעי של שמורת רכס בשנית, בין עצי האלון, האלה והלבנה הרפואי, עד שנגיע לנקודת הסיום של הקטע, רחבת חניה מתחת למוצב צה”ל בחזקה.
רכס בָּשָׁנִית (מכונה גם רכס חַזֵקָה) הוא רכס געשי במרכז קו התלים הישראלי שברמת הגולן, המשתרע מהר בני רסן בצפון ועד הר עיקש בדרום. אורכו כ-7 ק”מ, רוחבו 2-3 קילומטרים וגובהו בין 900 ל-1,100 מטרים מעל פני הים. על הרכס 11 תלי געש שהגבוה ביניהם הוא הר חוזק, שגובהו 1,158 מטרים מעל פני הים.
אם אתם מטיילים במסלול בחודשי הסתיו (אוקטובר-נובמבר) תיזכו ליהנות מפריחה מרשימה של חלמונית וסיתוונית התשבץ הפורחות כאן במקבצים גדולים ויפיפיים.
עוד כמה דברים שחשוב להכיר
כשמדברים על שביל הגולן חייבים להזכיר את שדות המוקשים הפזורים באזור. למרות שבשנים האחרונות – ובעיקר מאז הקמת הרשות לפינוי מוקשים ב-2011 – נעשה מאמץ לפרק את המוקשים ההיסטוריים שנשארו בקרקע, ברמת הגולן קיימים לא מעט שדות מוקשים מגודרים, זכר למורשת הקרב הארוכה של האזור. נסו להימנע מהגעה לאזורים לא משולטים או מביצוע סטייה גדולה ממסלול השביל.
בהתאם, מומלץ ללון בחניוני לילה בלבד, ולא לעשות את זה באמצע השטח החשוף או במקומות שאינם מוסדרים, בדגש על קרבה לשטחי אש צה”ליים.
במהלך הטיול יכול להיות שתאלצו לחצות גדרות בקר. הקפידו לעבור רק במקומות המיועדים, ולסגור את השער מאחוריכם. בכל מקרה אין לטפס או לחתוך גדרות.
